אשפוז

הנחיות למניעת דליריום פורסמו בבריטניה

ההנחיה חוברו ע"י צוותים רב מקצועיים, ורובן פשוטות יחסית ליישום. הצוותים מעריכים כי מניעת דליריום תביא לחיסכון ניכר בעלויות טיפול רפואי

דליריום מאופיין בהופעה חריפה של תנודות במצב ההכרה, פגיעה בזיכרון ובמיקוד וחשיבה בלתי מאורגנת. מדובר במצב שכיח מאוד, בעיקר בקרב חולים מאושפזים או השוהים במוסדות סיעודיים, אך "מוזנח" יחסית לשכיחותו – במקרים רבים הוא אינו מאובחן ואינו מטופל. הופעת דליריום גורמת לעליה בעלויות הטיפול (אחת ההערכות הינה עלות של 2,500$ למטופל). לפיכך פיתוח אסטרטגיה יעילה למניעתו תביא לשיפור הטיפול הרפואי ולהורדת עלויות במערכת הבריאות.

ההנחיה נכתבה ע"י צוותים רב מקצועיים, שכללו רופאים, פסיכיאטרים, אחיות, מנהל מוסד סיעודי ואף נציגי מטופלים. ההנחיה מתבססת על שמונה מחקרים שבחנו התערבויות למניעת דליריום. כל השיטות שנבחנו במחקרים כללו מרכיבים מרובים, ועסקו במאושפזים בבתי חולים, אולם הצוות שחיבר את ההנחיה סבר כי יש להחיל אותה גם על מוסדות סיעודיים.

ההנחיה כוללת 13 המלצות, רובן הגיוניות ואף מהוות חלק מהטיפול הנהוג כיום. ההמלצות כוללות הקפדה על צוות מטפל קבוע עד כמה שניתן, והימנעות מהעברות מיותרות של המטופל בין מחלקות או בין רופאים מטפלים (שכן קביעות הצוות המטפל מסייעת הן להתמצאותו של המטופל והן ליכולתו של הצוות להעריך את מצב ההכרה של המטופל). כמו כן מומלצת הערכה של גורמי סיכון לדליריום (כגון גיל - מעל 65, פגיעה קוגניטיבית, מחלה חמורה או שברים בצוואר הירך) תוך 24 שעות מהאשפוז, והנחיית המטופל ע"י צוות מיומן לגבי מניעת דליריום במקרה הצורך. בנוסף, מומלץ להקפיד על תאורה נאותה, וכן נוכחות שעון (ביחידות טיפול נמרץ בהן לא ניתן להבדיל בין יום ללילה – שעון המבוסס על 24 שעות ולא 12) ולוח שנה הנראים בקלות לעיני המטופלים, וכן לעודד את המטופלים לשיחה הכוללת נתוני התמצאות במקביל לעידוד ביקורים של בני משפחה וחברים. מומלץ גם לעודד שמירה על דפוסי שינה נאותים והגיינת שינה (באמצעות מניעת רעש מיותר במחלקות, ותזמון חלוקת תרופות ובדיקות על מנת להימנע מהפרעה לשינה), התייחסות לחסרים סנסוריים (באמצעות בדיקת תקינות של עדרי ראיה ושמיעה וכדומה). המלצות נוספות, שנראות ברורות מאליהן, כוללות הקפדה על תזונה והידרציה נאותות, מניעת זיהומים, ועידוד של המטופל להתנייד במחלקה ככל שמצבו מאפשר.

ההנחיה הינה חלק מה-NICE guidelines, שהן הנחיות המשמשות להגדרת סטנדרטים של איכות טיפול רפואי ולהערכתו. הקבוצה האחראית להנחיות סברה כי יש מקום להמשך מחקר לגבי יעילותן של תכניות ללימוד צוותים מטפלים אודות דליריום ומניעתו. כאמור, ההנחיה חלה גם על מוסדות סיעודיים, בהם מרבית השוהים הינם בעלי גורם סיכון אחד לפחות לפיתוח דליריום.

ערכה: דר' ורד פרכטר

למאמר המלא

נושאים קשורים:  אשפוז,  דליריום,  מניעה,  מוסדות סיעודיים,  מחקרים
תגובות
פרופ' שאול שרייבר
18.08.2011, 19:12

אולי, בסופו של דבר, יחליט גם משרד הבריאות בארץ להוציא הנחיות לטיפול בדליריום, והאבחנה הזו תחדל להיות "יתומה" המתגלגלת לפתחם של הפסיכיאטרים היועצים בבתי החולים הכלליים...