חדשות

כך רואה ה-OECD את מערכת הבריאות בישראל

דו"ח מומחי הארגון מציג היבטים חיוביים רבים במערכת הבריאות בישראל, אך קובע גם כי יש לשפר את חילופי המידע והתיאום בין הרפואה הראשונית לבתי החולים בישראל

לפני כשנה החל ארגון ה-OECD לבחון את איכות מערכת הבריאות בישראל. הארגון שיגר לישראל בנובמבר 2011 משלחת מומחים בין-אומית לנושאי בריאות ומדיניות בריאות. המשלחת כללה גם גורמי מקצוע מחוץ לארגון. במהלך שהותה של המשלחת בישראל נפגשו חבריה עם ראשי מערכת הבריאות בארץ, ביקרו בבתי החולים שיבא, רמב"ם, הדסה, איכילוב וסורוקה ובמרפאות קופות החולים בדימונה, שגב שלום וזרזיר, וכן בתחנת טיפת חלב ביישוב בדואי. כן פגשו נציגים של ארגוני זכויות חולים מקרב האוכלוסייה הערבית ויוצאי אתיופיה, נציגים של ארגוני המעסיקים ונציגים של הר"י.

משרד הבריאות קיבל הודעה כי בימים אלו מסיימת המשלחת את כתיבת הדו"ח הסופי שלה שיפורסם ב-26 בנובמבר. באותו יום יגיעו לארץ נציגי ה-OECD כדי להציג את סקירתם ואת המלצותיהם במסגרת הכנס השנתי השלישי בנושא: "כך מתמודדת מערכת הבריאות עם סוגיית אי-השוויון".

הבוקר (יום א') מפרסם משרד הבריאות את עיקרי הממצאים שהגיעו לידיו. להלן כמה מן הממצאים:

(1) ישראל הקימה את אחת ממערכות הבריאות המוצלחות ביותר בקרב מדינות הארגון במהלך 15 השנים מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
(2) ישראל יצרה נסיבות תקציביות הדוקות שאפשרו לבנות מערכת בריאות המתאפיינת בשירותי רפואה ראשונית באיכות גבוהה.
(3) מערכת הבריאות בישראל נחשבת טובה במיוחד, בקרב חברות הארגון, בזיהוי מוקדם של מחלות כרוניות וכן בתמיכה באנשים החיים עם מצב בריאותי, המונע ביקורים מיותרים בבתי חולים. בדו"ח מצוינת ישראל בביצועיה הטובים בטיפול בסוכרת, מה שתרם למספר נמוך יחסית של קבלה לבתי חולים עקב מקרי סוכרת לא מבוקרים בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. הירידה בסיבוכים ממחישה את המאמצים המתמשכים לשפר את איכות הטיפול הניתן לחולי סוכרת.
(4) הרפואה הראשונית בישראל הפיקה תועלת מעליית הרופאים מברית המועצות לשעבר. הדו"ח ממליץ לוודא שרופאים ואחיות לעתיד יבחרו לעבוד בתחום הרפואה הראשונית ויוכשרו ברמת המיומנות הנדרשת.
(5) המרפאות בישראל, שביצועיהן מוערכים על ידי קופות החולים, מחויבות לתת דין וחשבון באמצעות איסוף נתונים נרחב לגבי המטופלים. שיטת איסוף המידע הזאת הוגדרה בדו"ח כנקודת חוזק בשיפור איכות המערכת. המומחים המליצו להרחיב במידה רבה יותר את המידע הנאסף.
(6) יש להגביר המאמצים לשיפור איכות הטיפול, ולהרחיב את המעקב אחר רמת השירות הניתן. לשם כך מומלץ להפוך את המידע לזמין יותר, כך שיקנה מרחב פעולה נוסף לתחרות על בסיס איכות בין קופות החולים והספקים. מחברי הדו"ח מצאו כי חילופי המידע והתיאום בין הרפואה הראשונית לבתי החולים - חלשים באופן מפתיע וצריכים להשתפר.
(7) בנושא הפערים בבריאות, מצוין בדו"ח כי האוכלוסייה בישראל מאופיינת בתמהיל מורכב ובפערים בתחום הבריאות. יש לאתר פערים אלו באמצעות פעולה בכמה חזיתות. הפעילות צריכה להתמקד בהפיכת השירותים למותאמים יותר מבחינה תרבותית ובחיזוק המאמצים ברפואה מונעת. שירותי הבריאות צריכים להיות נגישים יותר לאלו הזקוקים להם. הנטל ההולך וגובר בהוצאה הפרטית לשירותי הבריאות הופך את הנגישות לקשה יותר עבור העניים ביותר.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ציין בתגובתו למסקנות עיקרי הדו"ח כי לצד השבחים למערכת הבריאות מצביע המסמך על הדרוש שיפור, והודיע כי אין בכוונתו להתעלם מכך. הוא הורה למנכ"ל המשרד פרופסור רוני גמזו להגיש תכנית ליישום ההמלצות. פרופסור גמזו אמר כי חלקים אחדים בדו"ח יכולים לשמש בבחינת "אור לגויים" לשאר מדינות הארגון.

להודעה הרשמית של משרד הבריאות (pdf)

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  מערכת הבריאות הציבורית,  ארגון ה-OECD
תגובות