במחקר זה ביקשו החוקרים להשוות בין הבטיחות והיעילות של לירגלוטיד (ויקטוזה, נובו-נורדיסק) לאלו של סיטאגליפטין או אקסנטייד, כתוספת למטפורמין, בקרב חולי סוכרת סוג 2 ורמות A1C < 8.0%.
עוד בעניין דומה
אנליזת פוסט-הוק של נתונים מ-26 שבועות של ניסוי LEAD-6 (לירגלוטיד 1.8 מ"ג, פעם ביום לעומת אקסנטייד 10 מק"ג, פעמיים ביום) ו-LIRA-DPP-4 (לירגלוטיד 1.8 מ"ג פעם ביום לעומת סיטאגליפטין 100 מ"ג פעם ביום). רק חולים שטופלו בתרופות נוסף למטפורמין, ושערכי A1C שלהם בתחילת הניסוי היו נמוכים מ-8.0%, נכללו בניסוי. אנליזת יעילות בוצעה באוכלוסיית כוונה-לטיפול, וערכים חסרים הוכנסו באמצעות שיטת LOCF.
בדיקת רמת סוכרת בדם (אילוסטרציה)
יותר חולים השיגו את יעדי A1Cי(<7.0% ו-<6.5%) בעת טיפול בלירגלוטיד, לעומת אקסנטייד או סיטאגליפטין. ההבדל היה גדול ביותר עבור רמות של A1C< 6.5%י(LEAD-6: 65% לעומת 35%; OR = 3.37 95% CI: 1.31–8.63; P=0.01 או LIRA-DPP-4: -4.53% לעומת 19%; OR = 4.78 95% CI: 2.10–10.87; P=0.0002).
יותר חולים, באופן משמעותי, השיגו נקודת קצה מורכבת של A1C < 7.0% ללא עלייה במשקל או היפוגליקמיה בעת שימוש בלירגלוטיד בהשוואה לאקסנטייד (78% לעומת 42%; OR = 4.99 95% CI: 1.77 – 14.04; P=0.0023) או לסיטאגליפטין (61% לעומת 21%; OR = 5.95 95% CI: 2.66 – 13.29; P=0.0001). כל הטיפולים נסבלו היטב, לא נצפתה היפוגליקמיה משמעותית, ומספר קטן של חולים (8%–10%) חוו היפוגליקמיה מינורית.
החוקרים הסיקו כי כתוספת לטיפול במטפורמין, יותר חולים עם A1C < 8.0% שהשתמשו בלירגלוטיד 1.8 מ"ג השיגו יעדי A1C בהשוואה לאלו שהשתמשו באקסנטייד או בסיטאגליפטין. היעילות של סיטאגליפטין הייתה נמוכה במיוחד באנליזה זו. נתונים אלה תומכים בשימוש בלירגלוטיד 1.8 מ"ג כתחליף בטוח ויעיל לסיטאגליפטין או לאקסנטייד, לאחר כישלון בטיפול במטפורמין בקרב חולים עם A1C <8.0%.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
