פרקינסון

גירוי מוחי לטיפול במחלת פרקינסון יעיל גם בשלבים מוקדמים של המחלה

במחקר זה נמצא כי subthalamic stimulation בשילוב טיפול תרופתי עדיף על פני טיפול תרופתי בלבד למטופלים הסובלים מסיבוכים מוטוריים מוקדמים של מחלת פרקינסון

19.02.2013, 12:17
טיפול פליאטיבי (צילום: אילוסטרציה)

מטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון מגיבים היטב לטיפול דופאמינרגי במשך תקופה מסוימת, אולם בהמשך הם סובלים מסיבוכים מוטוריים של טיפול זה הפוגעים באיכות החיים.

גירוי מוחי בתדר גבוה של ה-subthalamic nucleus הוכח כטיפול יעיל למחלת פרקינסון מתקדמת בקרב חולים שלא נראתה אצלם תגובה מספקת לטיפול תרופתי. נמצא כי הטיפול הוביל לשיפור באיכות החיים בנוסף לשיפור בתסמינים המוטוריים. תחילת הטיפול ב-subthalamic stimulation מתבצעת לרוב לאחר 13-11 שנות מחלה, כאשר קיימת פגיעה חמורה בתפקוד החברתי והמקצועי ובאיכות החיים. במחקר זה נבחנה האפשרות לשיפור באיכות החיים באמצעות תחילת טיפול ב-subthalamic stimulation בשלב מוקדם יותר.

איור של יציבה אופיינית לחולה פרקינסון (מקור: ויקיפדיה)

איור של יציבה אופיינית לחולה פרקינסון (מקור: ויקיפדיה)

המחקר נערך בגרמניה ובצרפת וכלל 251 משתתפים הסובלים ממחלת פרקינסון וסיבוכים מוטוריים מוקדמים (גיל ממוצע כ-52 שנים, משך המחלה הממוצע כ-7.5 שנים), אשר הוקצו אקראית לטיפול ב-subthalamic stimulation נוסף לטיפול תרופתי או לטיפול תרופתי בלבד. משתתפי קבוצת ה-subthalamic stimulation עברו ניתוח סטראוטקטי דו-צדדי להשתלת אלקרודות ו-pulse generator, וטופלו באמצעות גירוי מוחי. במהלך המעקב בוצעו שינויים בגירוי המוחי ובטיפול התרופתי, בהתאם לקיטריונים שנקבעו מראש.

התוצאה העיקרית היתה הציון במדד PDQ-39, המשקף את איכות החיים של מטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון ונע בין 0 ל-100 (ציון גבוה יותר משקף רמת תפקוד נמוכה יותר). בקבוצת subthalamic stimulation חל במהלך שנתיים שיפור של 7.8 נקודות (26%) במדד זה, לעומת ירידה של 0.2 נקודות (1%) בקבוצת הביקורת – הפרש של 8.0 נקודות בין הקבוצות (P=0.002). ההשפעה המרבית נראתה לאחר 5 חודשים, והתמידה במשך המעקב (שנמשך שנתיים).

נוסף לכך , נמצא יתרון מובהק סטטיסטית לגירוי המוחי מבחינת התפקוד הנפשי חברתי (מדד SCOPA-PS), מבחינת חומרת הסימנים המוטוריים שלא תחת השפעת הטיפול התרופתי (כלומר לאחר 12 שעות לפחות ללא טיפול – מדד UPDRS-III) ומבחינת היכולת לבצע פעולות יומיומיות (ADL – מדד UPDRS-II). משך הזמן שבמהלכו דווחה תנועתיות טובה ללא דיסקינזיה מטרידה היה ארוך יותר ב-20% בקבוצת הגירוי המוחי (הפרש מובהק של 1.9 שעות בין שתי הקבוצות), ומשך הזמן שבו דווחה תנועתיות גרועה היה קצר יותר בקבוצה זו (הפרש מובהק של 1.8 שעות בין הקבוצות). לא נראו הבדלים בין הקבוצות בהערכה הקוגניטיבית.

תופעות לוואי חמורות דווחו על ידי 54.8% מהמשתתפים בקבוצת הגירוי המוחי ו-44.1% מקבוצת הביקורת. תופעות לוואי חמורות הקשורות בניתוח או במכשיר הגירוי דווחו על ידי 17.7% מהמשתתפים. מתוך 26 אירועים, שכללו אבצס מוחי ומקרה של בצקת מוחית בלתי ספציפית, 25 חלפו לחלוטין והמקרה הנותר היה מקרה של ריפוי פצע בלתי תקין שהותיר צלקת קלה.

החוקרים מסכמים כי גירוי מוחי בשילוב טיפול תרופתי נמצא עדיף על פני טיפול תרופתי בלבד עבור מטופלים הסובלים ממחלת פרקינסון בשלב מוקדם, טרם הופעתם של סיבוכים מוטוריים חמורים הגורמים לנכות, וניתן להתחיל את הטיפול בשלב מוקדם יותר מכפי שנהוג כיום.

המחקר מומן חלקית על ידי חברת Medtronic.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Schuepbach et al.; Neurostimulation for Parkinson’s Disease with Early Motor Complications, N Engl J Med. 2013 Feb 14;368(7):610-22.

נושאים קשורים:  פרקינסון,  גירוי מוחי
תגובות