חדשות

"אנחנו נאלצים בעל כורחנו להעביר מטופלים למערכת הפרטית"

כך אומר יו"ר איגוד רופאי המשפחה, פרופסור שלמה וינקר; הסיבה: "אורכי התורים המתמשכים לתחומי הרפואה היועצת"

"רופאי המשפחה מוצאים עצמם בעל כורחם כשותפים בהסטת הפעילות מהמערכת הציבורית לרפואה הפרטית בעקבות אורכי התורים המתמשכים לרפואה היועצת בתחומים מקצועיים מסוימים", כך אומר פרופסור שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה. וינקר התייחס לממצאי הסקר שפורסם השבוע, לפיו  רופאי משפחה נאלצים להמליץ למטופלים על שר"פ, בשל התורים הארוכים ויחס מזלזל במערכת הציבורית.

פרופסור שלמה וינקר (צילום: יונתן בלום)

פרופסור שלמה וינקר (צילום: יונתן בלום)

לדברי פרופסור וינקר: "כרופא משפחה וכיו"ר איגוד רופאי המשפחה, הפוגש ושומע מידי יום את רחשי הלב של עמיתיי למקצוע, אני מבחין באופן יומיומי בלחץ הגובר המוטל עלינו בעקבות אורכי התורים לרפואה היועצת, המקצועית, בתחומים מסוימים. הלחץ הולך ומתגבר לאחרונה בהשוואה לשנים עברו. הלחץ הזה גורם לכך שבסופו של דבר רופאי המשפחה נדרשים ל'שתדלנות רפואית', כדי לסייע למטופליהם כדי שלא יצטרכו לעבור לרפואה הפרטית. וזאת כדי שאלו שידם אינה משגת, לא ייפלו בין הכיסאות".

"...אנחנו נאלצים לפנות למישהו שלמד איתך או התמחה אתך, או למישהו שיכול לעזור כ'שתדלן' במערכת הציבורית כדי לעזור למטופלים..."

עוד אמר פרופסור וינקר, כי "רופא המשפחה, בהיותו הרופא הראשוני והנגיש ביותר למטופל וגם מי שמרכז את הטיפול בו נזקק פעמים רבות לעזרת יועצים ו /או בדיקות שונות על מנת להגיע לאבחנה ובהמשך לטיפול תרופתי או ניתוחי. במקרים מסוימים, בירור ואבחון מהירים קריטיים ויכולים להיות מצילי חיים. רופא המשפחה צריך לתכנן ולתזמן את הבירור, כאשר במקרים רבים מדובר בבירור מדורג שבו הייעוץ הבא או הבדיקה הבאה, תלויים בתוצאות הייעוץ או הבדיקה הקודמים. בכך נוצרים עיכובים 'קטנים' שיכולים בסופו של דבר להצטבר ולהגיע לעיכוב של חודשים רבים ולפגיעה משמעותית באיכות הטיפול ולעיתים אף לנזקים בלתי הפיכים".

כאשר טובת המטופל לנגד עיניו של רופא המשפחה, הוסיף פרופסור וינקר, הוא נוקט בכל דרך אפשרית על מנת לזרז את הטיפול. "הדרך השוויונית ביותר והנכונה ביותר היא טיפול ובירור במערכת הציבורית, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובעלות נמוכה של השתתפויות עצמיות למטופל ולמשפחתו.

"כאשר התורים בגישה זו מלאים וארוכים, אזי הרופא חייב לעבור לשלב ב' - שלב הקשרים האישיים ו'הלחץ הפיזי המתון', כהגדרתו. הוא כולל שיחה מרופא המשפחה (הגוזלת ממנו זמן טיפול יקר), "פניה למישהו שלמד איתך או התמחה יחד איתך או עמית שאתה מכיר ויכול לעזור עד מידה מסוימת כשתדלן במערכת הציבורית. לעתים מצטרפת לכך גם אסרטיביות של המטופל ומשפחתו".

לדבריו, "יש לקחת בחשבון שפעמים רבות דווקא אלו שידם איננה משגת לממן טיפול פרטי מהווים את החוליה החלשה, ויכולים פחות מאחרים לעמוד על שלהם".

"שלב ג' בשרשרת הזאת - שבתחומים מסוימים הוא צץ ועולה מאוד מהר - הוא המעבר לרפואה הפרטית על רבדיה השונים, החל מהביטוחים המשלימים של הקופות, דרך הביטוחים הפרטיים וכלה בפנייה פרטית לחלוטין.

"לכל מרכיב במערכת, ישנם השיקולים שלו בכל הנוגע לפיתוח שירותים וזמינותם. על משרד הבריאות להתערב כמה שיותר מהר כדי לשנות את המצב הזה. עליו לבצע תיקונים היכן שנדרש ו'ללחוץ היכן שצריך'. עד אז נמשיך, כרופאי משפחה, שטובת החולים שלנו לנגד עינינו לעסוק גם ב'שתדלנות רפואית', עד כמה שנוכל".

נושאים קשורים:  חדשות,  יחסי רופא חולה,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית
תגובות
יהודה הולדשטיין
07.06.2013, 13:40

"שתדלנות" "פרוטקציה" "קשרים" ושאר מונחים נרדפים הינם רעה חולה בכל צורה ובכל מערכת.קדימויות טיפול מן ראוי שיהיו לפי קריטריונים רפואיים בלבד .כאש רופא ראשוני כותב בהפנייתו "דחוף" יש לקבל זאת במערכת הרפואית במלוא הרצינות-בתנאי שאין שימוש לא ראוי במונח זה אשר עלול לגרום לזילות הדחיפות ואובדן ערכה.
במערכת קורסת כולם נפגעים וממתינים וחשיבות הדחיפות עולה עשרות מונים.
מבחינת השפעת הרפואה הפרטית לנושא זה-שמעתי לאחרונה טיעון הגיוני מפי בכיר במנהל הרפואי:הפונים לרפואה במסגרת פרטית "יוצאים" מתור הממתינים במערכת הציבורית ומפנים מקום לחסרי היכולת .
לבסוף:שיטת השתדלנות אינה צורך שנובע מ"מערכת מזלזלת" כפי שנכתב אלא פתרון לא יעיל וסימפטום למערכת קורסת.

דר' רוטמן
09.06.2013, 07:57

זה היה ברור מזמן.
יש רופאי משפחה השותפים לתהליך "הפרטת" החולה ולא תמיד משיקולים נקיים.

דר' רוטמן
09.06.2013, 07:58

זה ברור מזמן.
יש רופאים משפחה השותפים לתהליך "הפרטת" החולה ולא תמיד משיקולים נקיים.

דר' רוטמן
09.06.2013, 07:59

זה ברור מזמן.
יש רופאי משפחה שותפים לתהליך "הפרטת" החולה ולא תמיד משיקולים נקיים.