תחלואה מופחתת במחלות תלויות-גיל נצפתה בבני אדם ובעכברים בעלי חסר ברצפטור להורמון IGF-1י (GHR-IGF-1) או חסר ב-IGF-1. כיוון שהגבלת הצריכה של חלבונים מביאה להפחתה בפעילות של GHR-IGF-1, בדקו חוקרים אם יש קשר בין צריכת חלבונים לבין תחלואה ותמותה.
עוד בעניין דומה
כמו כן, נצפתה עלייה של פי 5 בתמותה מסוכרת בכל הגילאים בצריכת חלבונים מוגברת
המחקר כלל 6,381 משתתפים בני 50 ומעלה, שהשתייכו למחקר NHANES III, ומהווים לדברי החוקרים מדגם מייצג לאוכלוסיית ארה"ב. אצל משיבים בני 50-65 שדיווחו על צריכה מוגברת של חלבונים (20% ומעלה מהצריכה הקלורית שלהם מקורה בחלבונים) היתה עלייה של 75% בתמותה הכללית ועלייה של פי 4 בתמותה מסרטן ב-18 השנים הבאות. הקשר פחת או נעלם אם מקור החלבונים היה מהצומח.
לעומת זאת, צריכה מוגברת של חלבונים מעל גיל 65 היתה דווקא קשורה עם תמותה כללית נמוכה יותר, גם מסרטן. נצפתה עלייה של פי 5 בתמותה מסוכרת בכל הגילאים, בצריכת חלבונים מוגברת.
גם במחקרים שבוצעו בעכברים נמצא קשר בין צריכה מוגברת של חלבונים ו-IGF-1 להיארעות ולהתקדמות של סרטני שד ומלנומה, ומאידך להשפעות המזיקות של צריכה מופחתת של חלבונים בגיל המבוגר.
על סמך מחקר זה מסכמים החוקרים, שצריכה מופחתת של חלבונים (פחות מ-10% מהצריכה הקלורית) בגיל הביניים (עד גיל 65) מועילה בהפחתת התמותה הכללית, במניעת סרטן ויתכן בסוכרת, במנגנונים שקשורים לפחות בחלקם ב-IGF-1 וברמות אינסולין. דיאטה שמבוססת בעיקרה על מקור צמחי בריאה יותר.
ההמלצה לצריכה היומית של חלבונים עד גיל 65-70 צריכה להיות 0.8 גר' חלבון לק"ג משקל גוף ולא 1.0-1.3 כפי שהיא כיום. בגיל מבוגר יותר, לעומת זאת, עדיפה דיאטה עם יחס חלבון בינוני ואף גבוה שעיקר מקורו בצומח.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט