קיים קשר בין רמות סוכר בדם לבין היארעות סיבוכים מיקרווסקולרים. עם זאת, לא ברורה התועלת המיקרווסקולרית בהורדת רמת סוכר בדם כאשר רמת המוגלובין מסוכרר קרובה לנורמה.
עוד בעניין דומה
- תוצאות מעבר מטיפול בזאלי מבוסס גלרגין בתוספת בולוסים בזמן ארוחה למשטר אינסולין אספרט 30 ביפאזי, במטופלים עם סוכרת סוג-2
- לירגלוטיד יעיל יותר מסטיאגליפטין או אקסנטייד בהשגת יעדי המוגלובין מסוכרר בקרב חולי סוכרת סוג 2
- היעילות של סמגלוטייד בחולי סוכרת סוג 2 בחולים נאיביים לטיפול וכאלה שהחליפו מאגוניסט אחר ל-GLP-1
מחקר ה-ORIGINי (Outcome Reduction with an Initial Glargine Intervention ) כלל מעל 12,500 משתתפים, סוכרתיים וטרום-סוכרתיים. משתתפי המחקר עברו רנדומיזציה לטיפול סטנדרטי או לתוספת אינסולין גלרגין לטיפול הקיים (טיטרציה נערכה כדי להגיע לרמת סוכר בפלסמה בצום שווה/נמוכה מ-95 מ"ג/ד"ל). נבחנו תוצאים מיקרווסקולריים לאורך כ-6.2 שנים במשתתפים אשר להם המוגלובין מסוכרר מעל או מתחת ל-6.4% בתחילת המחקר.
במשתתפים שהוקצו לטיפול נוסף באינסולין גלרגין נצפתה ירידה בשיעור הסיבוכים המיקרווסקולריים בכליות ובעיניים, כאשר רמת המוגלובין מסוכרר בתחילת המחקר שווה/מעל 6.4%, אך לא במשתתפים עם רמת המוגלובין מסוכרר בתחילת המחקר נמוכה מ-6.4%. במשתתפים עם המוגלובין מסוכרר שווה/מעל 6.4%, הירידה החציונית בהמוגלובין מסוכרר היתה 0.65% בקבוצה שטופלה באינסולין גלרגין ,לעומת ירידה של 0.33% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (P<0.0001). הבדל חציוני קטן יותר בהמוגלובין מסוכרר - 0.22% - נצפה במשתתפים עם המוגלובין מסוכרר בתחילת המחקר הקטן מ-6.4% (P<0.0001).
במשתתפים עם רמת סוכר לא מאוזנת, התערבות טיפולית שמטרתה להגיע לרמת סוכר תקינה בצום הפחיתה רמת המוגלובין מסוכרר וסיכון לסיכובים מיקרווסקולרים במשתתפים עם רמת המוגלובין מסוכרר בתחילת המחקר השווה/מעל 6.4%. אפקט נייטרלי נצפה במשתתפים עם רמת המוגלובין מסוכרר הנמוכה מ-6.4%.
מקור:
Diabetologia. 2014 Apr 26. [Epub ahead of print]
Basal insulin glargine and microvascular outcomes in dysglycaemic individuals: results of the Outcome Reduction with an Initial Glargine Intervention (ORIGIN) trial.
The ORIGIN trial investigators, Gilbert RE, Mann JF, Hanefeld M, Spinas G, Bosch J, Yusuf S, Gerstein HC