חדשות

פרופסיה: נשק יעיל בקרב על הפדחת

המנגנון הייחודי של פעולת פרופסיה חולל מהפכה וסיפק את התקווה האולטימטיבית – עבור גברים הנאבקים בהתקרחות (מידע מחברות)

09.09.2014, 15:25
התקרחות (צילום: אילוסטרציה)
התקרחות (צילום: אילוסטרציה)

"פרופסיה" ( Propecia )חוגגת בימים אלו 17 שנה מאז שקיבלה היצרנית שלה, חברת "מרק", אישור מה-FDA לשווקה כתרופה על-פי מרשם רופא, המיועדת לטיפול בנשירה, הידלדלות והתקרחות גברית. זוהי כיום התרופה היחידה להתוויה ייעודית זאת שאותה גם נוטלים בבליעה – כדור אחד ביום, במינון של 1 מ"ג.

עם השנים ביססה עצמה פרופסיה בראש ארסנל הנשק שמציעה תעשיית התרופות כנגד נשירת שיער והתקרחות. לא בכדי אומרים עליה שחוללה מהפכה וסיפקה את התקווה האולטימטיבית –ומוכחת במקרים רבים מאד – עבור אלו מהגברים הנאבקים בהתקרחות.

"אלא ש"פרופסיה", מדגיש הרופא ד"ר אלכס גינזבורג, מומחה למחלות עור ושערה, גם הוכיחה את עצמה באופן מובהק כתרופה יעילה ובטוחה לשימוש– ומעל לכול את יכולתה לגרום באמת, ובשיעורים משמעותיים בולטים, לצמיחת שיער מחודשת, אצל לא מעט גברים הסובלים מנשירת שיער".
נשירת שיער והתקרחות גברית היא למרבה ההפתעה תופעה נפוצה הרבה יותר בישראל בהשוואה למדינות רבות בעולם. "ישראל מובילה עולמית אם לא מחזיקה ממש בשיא העולמי בשיעור הגברים המתקרחים באוכלוסייה. התקרחות שהיא תופעה מולטי-גנטית, היא ככל הנראה חלק מהגנום היהודי", אומר ד"ר גינזבורג. "בהשוואה לארה"ב ואירופה, יש בישראל על פי הערכות בין 20 ל-30 אחוז יותר מתקרחים".

פרופסיה הוכיחה את עצמה באופן מובהק כתרופה יעילה ובטוחה לשימוש– ומעל לכול את יכולתה לגרום באמת, ובשיעורים משמעותיים בולטים, לצמיחת שיער מחודשת, אצל לא מעט גברים הסובלים מנשירת שיער

הגן הספציפי הגורם להתקרחות בקרב יהודים נתגלה במחקר שנעשה בארץ. החוקרים בודדו את הגן הדומיננטי בתופעה - AR (אנדרוגן רספטור) שמו. בעקבות התגלית ניתן לסמן מי מבין הנושאים את הגן הספציפי הזה אכן מצוי ב'סיכון' להתקרחות. בדיקה פשוטה (דגימת רוק מהדופן הפנימי של הלחי, כמו בדגימת דנ"א) מאפשרת לספק תוצאה בתוך 50-30 יום שתצביע על סיכון בשיעור של 70% להופעת התקרחות – גם כאשר אין היסטוריה משפחתית של התקרחות.

יתר על כן: יהודים אשכנזים מתקרחים יותר מיהודים ספרדים וגם יותר מערבים. תצפיות הראו כי בסקנדינביה למשל, אין כמעט מתקרחים – למעט אלו מהגברים שנתפסו לאופנה המידבקת, שמקורה בעולם הקולנוע וסדרות הטלוויזיה.

בארה"ב, מעריכים, אצל 35 מיליון מהגברים וגם 21 מיליון מקרב הנשים יש נשירת שיער. הנתונים הסטטיסטיים מראים כי בגיל 35 – נשירת שיער ותהליך התקרחות זוחל מצוי בקרב 40% מהגברים, בגיל 60 כבר מדובר ב-65% מהם, בגיל 80 – ב-70% ובגיל 85 – 80% מהגברים קרחים, או קרחים באופן חלקי.
ואם כבר הוזכרה נשירת שיער אצל נשים, חובה לציין במאמר מוסגר כי זו תופעה שסיבותיה שונות לעומת ההתקרחות והנשירה אצל הגברים.
נשים, למשל, אינן מתקרחות לחלוטין כמו הגברים וזאת משום שההורמון הנשי אסטרוגן מעניק להן הגנה. יש אצלן הידלדלות שיער במפרצים ובקודקוד הראש. אבל דווקא בצדיים, השיער נשאר מלא ואף עשיר. הגנטיקה של הנשירה אצל הנשים שונה אפוא מזו שאצל הגברים. קיימת הערכה כי הריונות ולידות מרובים, עלולים, אולי, להחמיר את הנשירה.

כמו כן קיימת הערכה, כי נשים צמחוניות סובלות מנשירה מוגברת בגלל מחסור בברזל. תפקידו של הברזל בצמיחת השיער עדיין איננו ברור. ידוע עם זאת שברזל ממקור צמחי איננו נספג היטב בגוף. בנוסף, בעת המחזור החודשי, מאבד גוף האישה ברזל – וחוסר ברזל אצל נשים צמחוניות, משפיע לרעה על שיערן.
יש מחקרים המגלים כי נשים סובלות כדי פי 10 מגברים מהפרעות בפעילות בלוטת התריס – וגם אלו גורמות לנשירת שיער אצלן. אלא שהסיבה לכך אינה ברורה עדיין. גם עקת דחק (סטרס) תורמת להידלדלות השיער אצל נשים וכמו כן מתיחת השיער (תספורת "זנב סוס"). נטילת פרופסיה לנשים איננה מומלצת משום שעלולה לפגוע בפוריותן.
אבל נחזור לגברים:
ד"ר גינזבורג: "אצל כמעט 70% (שני-שלישים) מהגברים בישראל מתחילים להבחין באבדן השיער כבר בגיל 20-18. התהליך ההדרגתי הזה מוביל להתקרחות. אני אישית גם פגשתי בני נוער בגיל 17-16 שהנשירה החלה מסתמנת אצלם באופן ברור. צעירים אלו כשמבחינים בכך, כאשר הם נעמדים מול המראה, נתקפים לא אחת בחששות כבדים. היו שתיארו אותן כ-'מכמירי לב'. הם אומרים אז לעצמם, ודי בעצב: 'להתראות נעורים– שלום לך התקרחות!'. יש אמנם גברים שהנשירה לא מפריעה להם, גם כאשר היא מתחילה בגיל צעיר יחסית. אבל יש גם כאלו שהיא מובילה אצלם לדיכאון ובוודאי משפיעה לרעה על הביטחון העצמי שלהם. זוהי ההכרה המתסכלת בגיל הנעורים, שלא על הכול יש לנו שליטה.
"לפני 30 שנה, אומר עוד ד"ר גינזבורג, על-פי לא מעט תצפיות, שיעורם של צעירים אלו באוכלוסייה היה פחות משליש. הסיבה לכך איננה ברורה. ההשערה שלי: צריכה גדולה של מזון מעובד (שסוגיו השונים לא היו קיימים אז, או לפחות לא היו שכיחים כמו בימינו). כמו-כן הסביבה העשירה בקרינה אלקטרומגנטית שבה אנו חיים - בקרבת מכשירים שונים החל ממיקרוגל ועד לטלפונים סלולאריים".

נושאים קשורים:  חדשות,  פרופסיה
תגובות