• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

השיעור הגבוה ביותר של תמותה משבץ מוחי בישראל - ברמת הגולן

לפי נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היום (ב'), שיעור התמותה משבץ באזור רמת הגולן עמד על 150.5 ל-100,000 בני אדם,לעומת ממוצע של 112.9 בארץ; בין הסיבות: מיעוט ברופאים באזור וריחוק מבתי החולים הגדולים בהם ניתן לטפל בשבץ

רמת הגולן (צילום: אילוסטרציה)

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ברמת הגולן נרשם שיעור התמותה הגבוה ביותר משבץ מוחי. לפי הנתונים, שפורסמו הבוקר (יום ב') בעיתון "ידיעות אחרונות", שיעור התמותה משבץ באזור המרוחק יחסית עומד על 150.5 ל-100 אלף נפש בקרב מבוגרים מעל גיל 45, לעומת השיעור הממוצע בישראל, העומד על 112.9 ל-100 אלף.

שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בארץ, אחרי מחלות סרטן ולב

שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בארץ, אחרי מחלות סרטן ולב. מדי שנה לוקים בו כ-15 אלף בני אדם ומתוכם מתים כ-2,400. דו"ח הלמ"ס מיפה את שיעורי התמותה משבץ באזורים שונים בארץ, ודירג אותם.

אחרי רמת הגולן, שיעורי התמותה הגבוהים ביותר על פי אזור נמצאים בנפת אשקלון (כולל הערים אשקלון, אשדוד קריית גת, קריית מלאכי ושדרות) – 132.6 ל-100 אלף נפש; באזור חדרה - 129.5 ל-100 אלף נפש ובתל-אביב - 113.3 ל-100 אלף נפש. השיעור הנמוך ביותר נרשם ביהודה ושומרון – 84.1 ל-100 אלף נפש.

בדיווח מצוטט ד"ר ישראל גביש, רופא בכיר מהמכון ההמטולוגי בבית החולים "העמק", שהעריך כי בין הסיבות למצב ניתן לכלול מחסור ברופאים באזורי הפריפריה וריחוק ניכר של יישובי הפריפריה מבתי החולים הגדולים שבהם ניתן לטפל בנפגעי שבץ מוחי במהירות הדרושה, בהשוואה לתושבי מרכז הארץ.

עמותת "נאמן נפגעי שבץ מוחי" מתחילה בימים אלו במסע הסברה לצמצום הפערים בנושא הזה בין אזורי הארץ השונים. העמותה דורשת להפעיל תוכנית לאומית לטיפול בשבץ מוחי, הכוללת גם הדרכת הציבור לסימנים מוקדמים והכשרת צוותים רפואיים, לצד שיפור בתשתיות הרפואיות בפריפריה.

נושאים קשורים:  חדשות,  למ"ס,  שבץ מוחי,  פריפריה
תגובות
10.08.2015, 20:46

הפחתת תמותה משבץ מוחי תלויה קודם כל ברמת הרפואה בקהילה:
מניעה ע"י הימנעות מעישון ואלכוהול, הימנעות מהתייבשות, זיהוי וטיפול מוקדם בזיהומים (כולל עששת, זיהומי דרכי שתן) והימנעות מתרופות שידוע על קשר סיבתי בינן לבין שבץ איסכמי (שהן למעשה כל התרופות הקשורות לערמונית, וכן תרופות להורדת לחץ דם הניתנות במינון מופרז) ותרופות / סמים הגורמים לשבץ דימומי (כולל תרופות אדרנרגיות שמעלות לחץ דם- כמו מייבשי-נזלת, אקסטזי, 'מדלל דם' הניתנים ללא התוויה מתאימה) וכד'. את המשאבים יש להשקיע בחינוך לבריאות וברפואת הקהילה במקום הראשון.