סוכרת סוג 2 מהווה גורם סיכון בלתי תלוי להידרדרות קוגניטיבית. עמידות לאינסולין בגיל העמידה עשויה להגביר את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית מאוחר יותר בחיים.
עוד בעניין דומה
ההשערה אותה ביקשו להוכיח החוקרים במחקר זה היתה, כי עמידות לאינסולין קשורה לתפקוד קוגניטיבי ירוד, וכי מין ונוכחות האלל APOEי e4 עשויים להשפיע על קשר זה.
הקשר שבין עמידות לאינסולין וגנוטיפ APOEי e4 לבין תפקוד קוגניטיבי הוערך במחקר מבוסס-אוכלוסייה שבוצע בפינלנד. במחקר השתתפו 5,935 נבדקים שגילם הממוצע 52.5 שנים (טווח: 30-97).
עמידות לאינסולין נמדדה על ידי HOMA-IR והתפקוד הקוגניטיבי נבחן על ידי למידת רשימת מילים, היזכרות מאוחרת ברשימת מילים, שטף מילולי ובדיקות של זמן התגובה. ניתוח רגרסיה ליניארי בוצע כדי לקבוע את הקשר בין HOMA-IR לתוצאות המבחנים הקוגניטיביים.
נמצא קשר בין ערכים גבוהים של HOMA-IR לשטף מילולי ירוד בנשים, אך לא בגברים. ערכי HOMA-IR גבוהים נקשרו גם עם שטף מילולי ירוד בקרב משתתפים שליליים לגנוטיפ APOE e4, אך לא בקרב נשאי האלל APOE e4.
זאת ועוד, ערכי HOMA-IR גבוהים נקשרו עם תגובה אטית במבחני זמן תגובה פשוטים, בקרב כל משתתפי המחקר.
זהו המחקר המקיף הראשון אשר היה מבוסס-אוכלוסייה וכלל מבוגרים צעירים כמו גם קשישים, אשר דיווח כי מין הנבדק משפיע על ההשפעה של עמידות לאינסולין על שטף הדיבור. זהו מחקר חתך, ולכן לא ניתן היה להעריך את ההשפעות הסיבתיות של עמידות לאינסולין על התפקוד הקוגניטיבי.
עם זאת, תוצאות המחקר מציעות כי עמידות לאינסולין עשויה להיות סמן מוקדם לסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית בנשים.
מקור:
Laura L. Ekblad , Juha O. Rinne, Pauli J. Puukka, Hanna K. Laine, Satu E. Ahtiluoto,Raimo O. Sulkava, Matti H. Viitanen, Antti M. Jula
Insulin resistance is associated with poorer verbal fluency; performance in women; Diabetologia, November 2015, Volume 58, Issue 11, pp 2545-2553; First online: 15 August 2015