למרות ההמלצות הקיימות בקווים המנחים, התועלת בטיפול חולים עם פרפור פרוזדורים ועם סיכון נמוך לשבץ מוחי באספירין או באנטיקואגולנאטים טרם הובהרה.
עוד בעניין דומה
עם הכנסתם של ה-NOAC לשימוש, נועד מחקר זה להעריך את ההשפעות הקליניות והכלכליות של אפיקסבן 5 מ"ג, פעמיים ביום, לעומת אספירין, בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים לא-מסתמי ועם סיכון נמוך יחסית לשבץ, בהתאם למדדי סיכון לשבץ (CHADS2 & CHA2DS2-VASc).
מודל מרקוב שפותח ותוקף, אומץ לצורך מחקר זה. אנליזה שניונית של מחקר אפיקסבן אל מול אספירין- Apixaban Versus Acetylsalicylic Acid to Prevent Stroke in Atrial Fibrillation Patients Who Have Failed or Are Unsuitable for Vitamin K Antagonist Treatmentי (AVERROES), בוצעה בכדי להעריך את שיעורי האירועים בקבוצות סיכון נמוך שונות לפי הטיפול.
3 קבוצות (n=1,000) עם CHADS2 של 1, CHA2DS2-VASc של 1 ו-CHA2DS2-VASc של 2-4 הודגמו, בכדי להעריך את מספר האירועים הקליניים שנמנעו במונחים של שבץ מוחי ודמם משמעותי, כמו גם מספר שנים שהתווספו, מספר שנות חיים איכותיות שהתווספו, עלויות ועליה בהוצאות לכל שנת חיים איכותית שהתווספה.
אפיקסבן היה קשור בשיעור נמוך יותר של שבץ מוחי ותסחיפים סיסטמיים לעומת אספירין בקרב כל תת-הקבוצות. עם זאת, הוא גרם ליותר אירועי דמם משמעותי. הירידה בשיעור התסחיפים הסיסטמיים גברה על העליה בשיעור הדמם והובילה לעליה בתוחלת חיים ובכמות שנות חיים איכותיות שהתווספו, בעלות שהייתה נמוכה מהסף בבריטניה של $44,400 לכל שנת חיים איכותית שהתווספה, בכל 3 הקבוצות.
החוקרים סיכמו, כי טיפול נוגד קרישה עם אפיקסבן, לעומת אספירין, בחולים עם סיכון-נמוך לשבץ, עשוי להאריך את תוחלת החיים ולספק תועלות קליניות עם יחס תועלת-עלות חיובי.