המחקר הנוכחי בחן את ההשפעות של הליכה בין מכשולים עם הפרעה בקלט התחושה בכף הרגל (distorted foot sensory input) על מאפייני מרחב וזמן (spatiotemporal) של הליכה בקרב קשישות עם ליקויי ראייה שונים.
עוד בעניין דומה
20 קשישות קוריאניות המתגוררות בקהילה גויסו למחקר זה. 10 משתתפות היו עם חדות ראייה דו-עינית (binocular visual acuity – BVA) נמוכה מ- 5/10, בעוד 10 המשתתפות האחרות היו עם BVA גבוה מ-7/10. הנבדקות הלכו במסלול GAITRite שכוסה בשטיח, במהירות לפי בחירתן, בשלושה מצבי הליכה שונים: יחפות, עם גרביים ובמסלול מכשולים עם גרביים.
בכל שלושת מצבי ההליכה שנבדקו, משתתפות עם BVA טובה הלכו במהירות גבוהה ובצעדים ארוכים יותר, בהשוואה למשתתפות עם BVA ירודה. המקצב (cadence) היה מהיר יותר בקרב משתתפות עם BVA טובה רק בהליכה יחפה, כאשר הן המקצב והן המהירות ירדו בעת מעבר במסלול מכשולים עם גרביים, בהשוואה למצבים האחרים, בשתי הקבוצות.
משתתפות עם BVA ירודה, אך לא עם BVA טובה, היו עם אורכים משתנים של צעדים תחת מצבי הליכה שונים. כמו כן, מעבר במסלול מכשולים עם גרביים נקשר לירידה באורך הצעד בקרב משתתפות עם BVA ירודה.
החוקרים מסכמים, כי חדות הראייה בגיל מבוגר משפיעה על ההליכה, והבדלים בחדות הראייה משפיעים אף על אסטרטגיית ההליכה. כמו כן, נשים מבוגרות עם BVA ירודה היו עם יכולת הליכה ירודה, בהשוואה לנשים עם BVA טובה, בפרט כאשר קלט החישה בכף הרגל לא היה במיטבו ובנוכחות מכשולים בדרך.
על כן, יש מקום לשקול אימוני הליכה במצבים שונים עבור מבוגרים עם BVA ירודה, על מנת למנוע נפילות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
