מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את צפיפות העצם (Bone mineral density) וסטטוס ויטמין D בקרב מטופלים עם מחלת פרקינסון (Parkinson's disease - PD), ולתאר את הקשר שבין ויטמין D ו-BMD לבין משתנים הקשורים למחלה.
עוד בעניין דומה
52 מטופלים עם PD ו-39 משתתפי ביקורת גויסו למחקר זה. סולם הדירוג של הואן ויאהר (Hoehn and Yahr staging scale) שימש להערכת שלב המחלה וחלקים II ו-III של הסולם המאוחד לדירוג מחלת הפרקינסון (Unified Parkinson's Disease Rating Scale - UPDRS) העריכו את יכולת הביצוע של פעולות יומיומיות ופעילות מוטורית, בהתאמה.
צפיפות העצם בחוליות המותן וצוואר הירך הוערכה בעזרת בדיקת DEXAח (by dual energy X-ray absorptiometry). כמו כן, נמדדו רמות 25-הידרוקסיויטמין D בדם.
17 (32.7%) מטופלים היו עם דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ו-22 (42.3%) עם ירידה במסת העצם (אוסטיאופניה). גברים ונשים עם PD היו עם ציוני T וצפיפות עצם נמוכים יותר, באופן מובהק, בצוואר הירך, בעוד שרק נשים עם PD היו עם הבדלים מובהקים בציוני T ובצפיפות העצם בחוליות המותן, בהשוואה לביקורת.
ממוצע רמות 25-הידרוקסיויטמין D בדם היה נמוך יותר, באופן מובהק, בקרב מטופלים עם PD, בהשוואה לביקורת. נמצא קשר חיובי בין רמות 25-הידרוקסיויטמין D בדם לבין ציוני T וצפיפות העצם בחוליות המותן וצוואר הירך, וקשר שלילי עם חלקים II ו-III של UPDRS וסולם הדירוג של הואן ויאהר.
בניתוח קשרים חלקיים, שבוצע על מנת להתאים את משך המחלה, רמות 25-הידרוקסיויטמין D בדם נקשרו גם עם צפיפות העצם בחוליות המותן וצוואר הירך וציוני T בצוואר הירך, אך לא עם משתנים אחרים שנבדקו.
מחקר זה הראה, כי מטופלים עם PD היו עם רמות נמוכות יותר של 25-הידרוקסיויטמין D בדם וערכים נמוכים יותר של צפיפות עצם בהשוואה לביקורת. כמו כן, מחקר זה מצא קשר מובהק בין רמות 25-הידרוקסיויטמין D בדם לערכי צפיפות העצם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
