פרכוסים הם ממצא שכיח יותר ויותר בקרב מטופלים עם מחלת אלצהיימר (Alzheimer's disease - AD) ויכולים להאיץ את ההידרדרות הקוגניטיבית. עם זאת, ההיארעות של פעילות אפילפטית תת-קלינית בקרב מטופלים עם AD וההשלכות של פעילות זו אינן ידועות.
עוד בעניין דומה
תוצאות מחקרים שהשתמשו במודלים של בעלי חיים הניעו את החוקרים להניח, כי קיימים שיעורים גבוהים מהמשוער של פעילות אפילפטית תת-קלינית בקרב מטופלים עם AD, אשר מביאה להידרדרות קוגניטיבית.
למחקר הנוכחי גויסו באופן פרוספקטיבי 33 מטופלים (גיל ממוצע: 62) אשר ענו על קריטריונים לאבחון AD, ללא עבר של פרכוסים, ו-19 נבדקי ביקורת עם יכולת קוגניטיבית תקינה, שהותאמו לפי גיל.
פעילות אפילפטית תת-קלינית הוערכה, כאשר מבצעי הבדיקות לא היו מודעים לאבחנה או העדר אבחנת AD, על ידי EEG-וידאו ממושך שבוצע במהלך לילה שלם ועל ידי בדיקת MEGי(magnetoencephalography) שבוצעה במשך שעה במנוחה תוך רישום EEG.
המטופלים עברו גם הערכת הבנה קלינית והערכות קוגניטיביות, אשר נבדקו באופן אורכי על פני 3.3 שנים בממוצע.
פעילות אפילפטית תת-קלינית אותרה בקרב 42.4% מהמטופלים עם AD וב- 10.5% מנבדקי הביקורת (p=0.02). בזמן הניטור, מטופלים עם AD ופעילות אפילפטית היו עם מאפיינים קליניים דומים למטופלים עם AD ללא פעילות אפילפטית. עם זאת, מטופלים עם פעילות אפילפטית תת-קלינית הראו הידרדרות מהירה יותר בקוגניטיביות הגלובלית אשר הוערכה במבחן קצר לאבחון מנטלי (MMSE) (ירידה של 3.9 נקודות בשנה בקרב מטופלים עם פעילות אפילפטית לעומת ירידה של 1.6 נקודות בקרב מטופלים ללא פעילות אפילפטית, p=0.006) ובתפקוד הניהולי (executive functionי) (p=0.01).
החוקרים סיכמו, כי ניטור ממושך מאתר פעילות אפילפטית תת-קלינית בקרב שיעור ניכר של מטופלים עם AD. מטופלים עם סמן זה של עוררות-יתר (hyperexcitability) נמצאים בסיכון להידרדרות קוגניטיבית מואצת ועשויים להניב מתרופות נגד פרכוסים.
ממצאי המחקר תומכים בביצוע הערכות נוירופיזיולוגיות רגישות ומקיפות יותר בקרב מטופלים עם AD וכן ביצוע מחקרים קליניים בנושא זה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
