• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
התערבות

היעילות של התערבות קצרה להפחתת השימוש בקנאביס בקרב צעירים

התערבות קצרה המבוצעת על ידי רופא המשפחה בקרב משתמשי קנאביס צעירים בצרפת לא השפיעה על שימוש כולל, אך היתה לה השפעה על משתמשים מתונים וצעירים

נערה מגלגלת ג'וינט מריחואנה (צילום: אילוסטרציה)

התערבות קצרה להפסקת השימוש בקנאביס הינה גישה טיפולית מבטיחה אשר יכולה להיות מותאמת לשימוש ברפואה הראשונית בקהילה, אך לא נבדקה היטב בהקשר טיפולי זה.

החוקרים במחקר הנוכחי בחנו את היעילות של התערבות קצרה על ידי רופאי המשפחה בקרב משתמשי קנאביס בני 15-25.

המחקר בוצע בתבנית מקבץ אקראי עם קבוצת ביקורת בהשתתפות 77 רופאי משפחה בצרפת. ההתערבות כללה ראיון שנבנה על בסיס מודל ה-FRAMES (יfeedback, responsibility, advice, menu, empathy, self-efficacy), בעוד שקבוצת הביקורת כללה טיפול שגרתי.

רופאי המשפחה ביצעו מעקב אחר 261 משתמשי קנאביס צעירים. לאחר שנת מעקב אחת לא נצפה הבדל בקרב כלל משתתפי המחקר בין קבוצת ההתערבות לקבוצת הביקורת במספר הממוצע של ג'וינטים שהמשתתפים עישנו בחודש (17.5 לעומת 17.5; p=.13), אך נצפה הבדל לטובת קבוצת ההתערבות בקרב משתמשים לא-יומיים (3 לעומת 10; p=.01).

לאחר שישה חודשים ההתערבות נמצאה כקשורה בשינוי טוב יותר מנתוני תחילת המחקר בהיבט הג'וינטים שהמשתתפים עישנו (33.3%- לעומת 0%; p=.01) ומספר הג'וינטים שמשתתפים צעירים מ-18 שנים עישנו לחודש (12.5 לעומת 20; p=.04)

ממצאי המחקר מעידים, כי התערבות קצרה המבוצעת על ידי רופא המשפחה בקרב משתמשי קנאביס צעירים בצרפת אינה משפיעה על שימוש כולל. עם זאת, להתערבות השפעה משמעותית על משתמשים מתונים וצעירים.

מקור:
Laporte, C. (2017) Annals of Family Medicine. 15(2), 131.

נושאים קשורים:  התערבות,  טיפול,  קנאביס,  FRAMES,  מחקרים
תגובות

שלום,
במאמר "Cannabis and Young Users—A Brief Intervention to Reduce Their Consumption" שהוצג כאן באתר נכתב בין השאר כי "לא נצפה הבדל בקרב כלל משתתפי המחקר בין קבוצת ההתערבות לקבוצת הביקורת במספר הממוצע של ג'וינטים שהמשתתפים עישנו בחודש (17.5 לעומת 17.5; p=.13),". אין בכך היגיון. אם ההבדל בין ממוצעי הקבוצות הוא אפס, אזי p=1. מן המאמר המקורי עולה שההבדל הזה הוא בין *חציונים* בעוד שהמבחן הסטטיסטי מבוצע על ממוצעים. כך או אחרת, מה שחשוב הוא גודל ההבדל, ולא מובהקותו הסטטיסטית. בתרגום לעברית נשמטה משהו חשוב: נכתב "לא נצפה הבדל", במקום לכתוב "לא נצפה הבדל מובהק סטטיסטית". יש לזכור (ברמה העקרונית) שהעדר הבדל מובהק סטטיסטית אין פירושו שאין הבדל. מובהקות סטטיסטית (קיומה או היעדרה) איננה מלמדת על משמעות הממצא, על חשיבותו התיאורטית או על השלכותיו המעשיות והקליניות.
ד"ר אבישי אנטונובסקי