פרקינסון

האם שרידות שתל ועצבוב דופימנרגי תקין גורמים להטבה במחלת הפרקינסון?

מחקר זה מתעד את הממצאים הקליניים והפתולוגיים בחולה שעברה השתלה ניגראלית של תאים עובריים ולמרות שרידות שתל טובה ועצבוב סטריאטלי תקין חוותה דיסקינזיות ללא הטבה קלינית

27.04.2017, 08:10
סינפסות במוח (איור אילוסטרציה)

המטרה העיקרית של טיפול בתאים דופמינרגיים חלופיים במחלת הפרקינסון (PD) הינה לספק הטבה קלינית המתווכת על ידי שרידות שתל ועצבוב ניגרו-סטריאטלי.  עורכי מחקר זה מדווחים על דיכוטומיה בין מבנה שתל לתפקוד קליני בחולה שמתה 16 שנים לאחר השתלה ניגראלית עוברית.

במחקר נבדקה אישה בת 55, שהגיבה ל-levodopa עם PD, ושקיבלה שתל דו-צדדי פוטמינלי של תאים מזנצפליים עובריים כחלק ממחקר כפול-סמיות, עם קבוצת ביקורת, הממומן על ידי ה-NIH.

החולה מעולם לא חוותה הטבה קלינית ומהלך המחלה הסתבך על ידי הופעתן של דיסקינזיות הקשורות בשתל. בדיקת PET-Fluorodopa הדגימה עלייה בקליטה דו-צדדית על ידי השתל. החולה חוותה החמרה של פרקינסוניזם עם דיסקנזיות קשות ועברה גירוי מוחי עמוק של הגרעין הסאב-תלמי שמונה שנים לאחר ההשתלה. החולה מתה 16 שנים לאחר ההשתלה.

נתיחה שלאחר-המוות אימתה את האבחנה של PD והדגימה נוכחות של מעל 300,000 תאי שתל החיוביים לטירוזין הידרוקסילאז בכל צד של המוח עם עצבוב תקין וקישוריות סינפטית דו-כיוונית תקינה. 27% ו-17% מהניורונים שהושתלו נמצאו חיוביים ל-129-phosphorylated α-synuclein בפוטמן השמאלי והימני בהתאמה.

ממצאים אלו מייצגים את המספר הגדול ביותר של נוירונים דופימנרגיים והעצבוב מחדש הנרחב והצפוף ביותר המדווחים נכון להיום לאחר פעולת השתלה. למרות זאת, החלמה קלינית לא נצפתה. יתרה מכך, השתל נמצא כקשור בסוג של דיסקינזיה שדמתה לדיסקינזיה די-פאזית והמשיכה גם במצב הלא-תרופתי.

החוקרים משערים, כי תאי השתל מייצרים רמות נמוכות של דופמין הגורמות לדיסקינזיה די-פאזית מתמשכת שאינה תלויה ב-levodopa אך אינן מספיקות לגרימת הטבה בתסמינים פרקינסוניים.

מקור:
Kordower, J.H. et al. (2017) Annals of Neurology. 81(1), 46.

נושאים קשורים:  פרקינסון,  levodopa,  α-synuclein,  דיסקינזיה,  גירוי מוחי עמוק,  DBS,  תאים עובריים,  מחקרים
תגובות