דעות

התפקיד החשוב של הקרדיו-אונקולוג בטיפול בחולי ובשורדי סרטן

היום שורדים יותר חולים את מחלת הסרטן, אך חלק גדול יותר סובל מבעיות הלב הנלוות. משימתו של הקרדיולוג העוסק בתחום הקרדיו-אונוקולוגיה היא במתן שירות להמטולוג ולאונקולוג המטפל במסגרת השותפות הקבוצתית, כמובן לטובת המטופל.

פרופ' דן גילון - מנהל קרדיולוגיה לא-פולשנית/אקוקרדיוגרפיה, מרפאה קרדיו-אונקולוגית במערך הלב בביה"ח האוניברסיטאי והפקולטה לרפואה, "הדסה" עין-כרם.
פרופ' יואל דונחין - המרכז לחינוך רפואי, הפקולטה לרפואה, ירושלים

לעתים באולם התיאטרון או בעת טיסה שומעים את הקריאה "יש רופא במטוס?", וההלצה מספרת כי לאחר שהתייצב הרופא הראשון הוא פונה לחפש מומחה לבעיה ושואל "יש קרדיולוג במטוס?".

ההתמחות במקצועות מיוחדים היא פועל יוצא של כמות הידע האדירה שעל הרופא להתעדכן בה ולשלוט בכול רזיה. חולה הסובל משתי מחלות עלול להיות מטופל על ידי שני רופאים, אשר אינם מודעים לפעילות הגומלין בין התרופות שכל אחד מהם רושם למטופל.

כך, בד בבד עם היכולת לטפל בסוגי גידולים שונים, מסתבר כי יש הכרח בניהול הטיפול, כאשר למטופל שלקה בגידול באחת ממערכות הגוף וסבל קודם לכן מאירוע לבבי (או שנוטל תרופות רבות לאיזון הסוכרת), יש לבדוק ול"תפור" את הטיפול במחלה האחת - כך שלא ישפיע לרעה על מצב המחלה הקודמת.

פרופ' דן גילון (צילום: פרטי)

הנה למשל י.ד., בן 69, המועמד לקבלת תרופות המתאימות לסרטן הדם, לימפומה, שהתגלתה לא מכבר, והוא מטופל אצל רופא המשפחה בשל מחלת לב שהביאה אותו אל שולחן הצנתורים. הוא אף עבר הכנסת תומכן לעורק הכלילי, טיפול שאכן הצליח שכן המטופל והיה ללא תלונות על כאב בחזה או קשיי נשימה. תחילת נטילת התרופות בשל מחלת הדם כמוה כהליכה על חבל דק, שבה חשוב האיזון המדויק בין שמירה בעזרת תרופות על העורק הפתוח ועל שריר הלב לבין ההכרח למגר את הגידול במערכת הדם.

בפני הרופא המטפל במחלת הדם, ההמטולוג, עמדו שתי בעיות עיקריות: האחת - לאור הפגיעה המוכחת כבר בשריר הלב, האם ניתן להשתמש בתרופה הכימותרפית החשובה מאוד להצלחת הטיפול בגידול או להימנע ממנה, או אולי להפחית המינון? השנייה - הטיפול הכימותרפי המתוכנן צפוי לגרום לירידה במספר הטסיות בחולה שמקבל, בגלל השתלת תומכן, תרופות מדללות דם. השילוב של התרופות הללו והירידה הצפויה בטסיות בגלל הטיפול בסרטן עלול לסכן את החולה ולגרום לדימום.

מה צריכה להיות הגישה הטיפולית? הימנעות מאחת התרופות החשובות מבחינת התומכן בעורק הכלילי של הלב או הימנעות מכימותרפיה שחשובה כמובן לטיפול בגידול?

מה אם כן, צריכה להיות הגישה הטיפולית? הימנעות מאחת התרופות החשובות מבחינת התומכן בעורק הכלילי של הלב או הימנעות מכימותרפיה שחשובה כמובן לטיפול בגידול?

את ההחלטות הללו מקבל ההמטולוג או האונקולוג, אך לייעוץ ושיתוף הפעולה עם קרדיולוג חשיבות ראשונה במעלה לבריאותו של המטופל. סיפורו של חולה זה הינו שכיח למדי ומהווה אתגר לצוות המטפל בשאלה בתחום הקרדיו-אונקולוגיה, שהוא תחום שבו עוסקים הקרדיולוגים בעבודה משותפת עם המטולוגים ואונקולוגים בטיפול בבעיות המערבות את התחומים הללו.

לחלק מטיפולי הכימותרפיה יש פוטנציאל לפגוע פגיעה בשריר הלב, אך לא רק בו. הטיפול יכול ליצר נזק המוריד את תפקודו וכן הפרעות קצב ופגיעה במעטפת הלב (פריק רד) או הפרעות מסתמיות.

התרופות החדשות לטיפול בסרטן, חלקן עם הצלחות גדולות בשנים האחרונות, יכולות לגרום לפגיעה גם בחלקים אחרים של המערכת הקרדיו-וסקולרית, בעיקר בעורקים מחוץ ללב, בגפיים התחתונות.

ניתן להגדיר מספר קבוצות מטופלים הנזקקים לעזרה, חשיבה ועשייה משותפת של תחום זה. הקבוצות העיקריות מבחינת אופיין ובעיקר מבחינת הזמן ביחס לטיפול:

  1. חולים עם מחלת לב ידועה עוד לפני שהתגלתה מחלת הסרטן.
  2. חולים ללא מחלת לב ידועה העוברים טיפול למחלת הסרטן (כימותרפיה וכו') ובשל הטיפול עצמו נפגע תפקוד הלב.
  3. חולים לאחר טיפול והחלמה ממחלת הסרטן (המוגדרים כיום כ-Cancer Survivors ואשר מספרם הולך וגדל - כ-20 מיליון בארה"ב), שעברו טיפול כימותרפי ולחלקם גם פגיעה לבבית, או שמפתחים פגיעה לבבית כלשהי בשלב מאוחר יותר.

לכן, בחלק מהמקרים, הנזק הנגרם לשריר הלב ולתפקודו מביא את האונקולוג וההמטולוג להחליט על הפחתת מינון התרופה שמקבל החולה ו/או בהחלפתה בתרופה אחרת. חשיבות הטיפול המשולב הזה נעוצה בעובדת שכיחות הבעיה, מאחר וב-50 השנים האחרונות גדל היקף האבחון של מחלות סרטן פי חמישה וההצלחה הטיפולית בהחלמה מסרטן עלתה עוד יותר עד כפי תשעה.

היום שורדים יותר חולים את מחלת הסרטן, אך חלק גדול יותר סובל מבעיות הלב הנלוות. משימתו של הקרדיולוג העוסק בתחום הקרדיו-אונוקולוגיה היא במתן שירות להמטולוג ולאונקולוג המטפל במסגרת השותפות הקבוצתית, כמובן לטובת המטופל.

לכן, התפקיד החשוב ביותר של הקרדיו-אונקולוג הינו בהכוונה ובסיוע במעקב גם לאחר ההחלמה מהמחלה הגידולית, בטווח הקצר ואף בטווח הארוך, למשך שנים. ואכן, בבתי החולים החלו להקים מרפאות ייעודיות לנושא.

* המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ"

נושאים קשורים:  דעות,  סרטן,  קרדיו-אונקולוג,  מומחיות,  ייעוץ,  טיפול,  התווייה
תגובות
11.07.2017, 11:20

מה בדבר טפול בסארפפטאז?