החוקרים ביקשו להעריך באופן שיטתי את ההיקף והמנבאים של תגובה לאימון גופני באנשים מבוגרים עם אי ספיקת לב (HF) עם מקטע פליטה מופחת ושמור. העבודה בוצעה כאנליזה שניונית של מחקר קליני אקראי במסגרת תוכנית שיקום לב. במחקר השתתפו חולים עם אי ספיקת לב (24 עם מקטע פליטה שמור ו-24 עם מקטע פליטה מופחת) שביצעו אימון גופני מפוקח.

המחקר כלל נתונים פרטניים מכל חולה מזרוע האימון הגופני של מחקר קליני אקראי שהעריך את ההשפעה של 16 שבועות של אימוני סיבולת מפוקחים בעצימות בינונית בחולים מבוגרים עם אי ספיקת לב (מקטע פליטה שמור ומופחת) כרונית ויציבה. שינויים בצריכת חמצן מרבית (VO2peak) בתגובה לאימונים בחולים עם מקטע פליטה שמור הושוו לחולים עם מקטע פליטה מופחת. המנבאים המשמעותיים קלינית של שינויים ב-VO2peak כתוצאה מאימון גופני הוערכו על ידי מודל רגרסיה חד ורב משתני.

החוקרים מצאו כי שיפור כתוצאה מפעילות גופנית ב-VO2peak היה גבוה יותר במשתתפים עם מקטע פליטה שמור לעומת אלו עם מקטע פליטה מופחת (שינוי 18.7±17.6% לעומת -0.3%±15.4%, p<0.001). במודל חד משתני, אבנורמליות אק"ג במבנה ותפקוד החדר השמאלי ו-BMI נמוך יותר נמצאו כקשורים בתגובת VO2peak למאמץ גופני. במודל רב משתני, לחץ דם תת-מקסימלי סיסטולי וזמן האטה מוקדם במנוחה נמצאו כמנבאים עצמאיים של שינויים ב-VO2peak.

מסקנת החוקרים היא כי שינויים ב-VO2peak בתגובה לאימון סיבולת בחולים מבוגרים משתנה על פי סוג אי ספיקת הלב. חולים עם מקטע פליטה שמור הינם בעלי שיפור גדול יותר מבעלי מקטע פליטה מופחת. תוצאות אלו מציעות כי ייתכן ויש צורך בבחינה מחדש של שילוב חולי אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור בתוכניות שיקום לב.

מקור:

Pandey, A. et al. (2017) Journal of The American Geriatrics Society. 65(8), 1698.