מחקרים

שבריריות ושימוש לא הולם בתרופות בקרב דיירי בתי אבות

החוקרים מצאו כי דיירים שבריריים בבתי אבות נמצאים בסיכון מוגבר לקבלת טיפול תרופתי שייתכן ואינו הולם ויש צורך בהתערבויות ממוקדות באוכלוסייה זו

בית אבות ברחובות (צילום: אילוסטרציה)

מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההימצאות של טיפול תרופתי שייתכן ואינו הולם (potentially inappropriate medication-PIM) באנשים בגיל המבוגר הסובלים מפגיעה קוגניטיבית או דמנציה לפני ואחרי קבלה לבתי אבות. בנוסף, החוקרים בחנו את הקשר בין PIM לשבריריות.

המחקר בוצע בתבנית עוקבה רטרוספקטיבית באמצעות מאגרי מידע באונטריו, קנדה. במחקר הוכללו 41,351 אנשים עם פגיעה קוגניטיבית או דמנציה בגילאים המבוגרים מ-66 שנים שהתקבלו לבתי אבות בין השנים 2011-2014.

PIM הוגדר באמצעות קריטריוני בירס משנת 2015 וכלל תרופות אנטי-פסיכוטיות, אנטגוניסטים לרצפטור H2, בנזודיאזפינים ותרופות עם פעילות אנטיכולינרגית חזקה. מידע לגבי התרופות נלקח בעת הקבלה לבית האבות וב-180 הימים שלאחר מכן. בוצע שימוש במודל Cox רב משתני על מנת להעריך את ההשפעה של סטטוס שבריריות (שנקבע על ידי אינדקס שבריריות המכיל 72 רכיבים) על הסיכון להתחיל ולהפסיק PIM.

החוקרים מצאו כי בעת הקבלה, 44% מהדיירים עם פגיעה קוגניטיבית או דמנציה קיבלו PIM וההיארעות השתנתה לפי סטטוס השבריריות (38.7% בלא שבריריים, 42.8% טרום-שבריריים ו-48.1% בשבריריים, p<0.001). לאחר קבלה, דיירים רבים הפסיקו PIM (23.5% עבור תרופות אנטיפסיכוטיות, 49.3% עבור בנזודיאזפינים, 32.2% עבור תרופות אנטיכולינרגיות ו-30.9% עבור אנטגוניסטים לקולטן H2). עם זאת, PIM גם הותחל בקרב הדיירים. 10.9% החלו לקבל תרופות אנטיפסיכוטיות, 10.1% החלו לקבל בנזודיאזפינים, 6.6% החלו לקבל תרופות אנטיכולינרגיות ו-1.2% החלו לקבל אנטגוניסטים לקולטן H2.

לאחר תקנון למאפיינים אחרים, דיירים שבריריים היו בעלי סיכון דומה להפסקת PIM כמו דיירים שאינם שבריריים פרט לטיפול עם תרופות אנטיכולינרגיות (יחס סיכונים= 1.21, רווח בר-סמך 95% 1.06-1.39) אך היו בעלי סיכוי גבוה יותר לקבל בנזודיאזפינים (יחס סיכונים=1.32, רווח בר-סמך 95% 1.20-1.44), תרופות אנטיפסיכוטיות (יחס סיכונים=1.36, 1.23-1.49) ותרופות אנטיכולינרגיות (יחס סיכונים=1.34, רווח בר-סמך 95% 1.20-1.50).

מסקנת החוקרים היא כי דיירים עם פגיעה קוגניטיבית או דמנציה העוברים להתגורר בבתי אבות מקבלים טיפול תרופתי שייתכן ואינו הולם. יש יותר סיכוי להתחלת PIM בדיירים שבריריים לאחר קבלה. יש צורך בהתערבויות להפסקת השימוש ב-PIM המתמקדות באנשים שבריריים במהלך המעבר לבית האבות.

מקור: 

Maclagan, L.C. et al. (2017) Journal of The American Geriatrics Society. 65(10), 2205

נושאים קשורים:  מחקרים,  דמנציה,  שבריריות,  פגיעה קוגניטיבית,  תרופות,  אנטיכולינרגיים,  אנטיפסיכוטיים,  בנזודיאזפינים,  H2
תגובות