• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

מנהל המרכז למניעת זיהומים: ירידה של 600-700 מקרי מוות בשנים האחרונות

פרופ' יהודה כרמלי אמר את הדברים בדיון מיוחד של הוועדה לביקורת המדינה שהתקיים אתמול, ושעסק בדו"ח המבקר, לפיו כ-4,000-6,000 בני אדם מתים בבתי חולים בישראל מזיהומים נרכשים

מיטת אשפוז ריקה (צילום: אילוסטרציה)

פעולות להפחתת הזיהומים בבתי החולים הביאו להורדת מספר המאושפזים שנפטרו כתוצאה מהם בכ-600-700 חולים בשנים האחרונות; כך עלה במהלך דיון-מעקב שקיימה אתמול (ב') הוועדה לביקורת המדינה בנוגע לזיהומים במוסדות האשפוז ובמסגרת הקהילה, בהמשך לדו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא זה. בדיון קבל מנהל בית החולים "ברזילי" כי התקציב שאמור להיות מיועד על ידי המשרד למאבק בזיהומים אינו מועבר ישירות לבית החולים, אלא מקוזז מחובותיו למשרד.

לקריאה נוספת: 

יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ אמרה בדיון: "הממצא הבולט והחמור ביותר הוא העובדה שמדי שנה מתים בישראל בין 4,000 ל-6,000 מאושפזים בשל זיהומים נרכשים במוסדות הבריאות. אנשים שנכנסו לטיפול בגלל בעיה מסוימת מתים בבית החולים מזיהום שהוא תוצאה מהשהות בבית החולים. זה אחד מגורמי המוות הגדולים ביותר בישראל. זו תמותה נסיבתית הניתנת למניעה. אין זה גורם שהוא יד הגורל. רק חוסר ההצלחה למיגור התופעה מביא לכך שאלפי אנשים מתים לחינם בבתי החולים".

עם זאת, ציינה ח"כ יחימוביץ׳ כי משרד הבריאות אכן נטל על עצמו ברצינות את המשימה ואנשי מבקר המדינה ציינו זאת בשיחה עמה שהם זוכים לשיתוף פעולה מלא עם המשרד.

ליאורה שמעוני, סמנכ"ל משרד מבקר המדינה, אמרה בדיון: "תופעת ההידבקות בזיהומים ידועה בכל העולם. בין 7% ל-10% מהמאושפזים נדבקים במחלות זיהומיות. דו"ח המבקר שפורסם לפני כארבע שנים הביא להנעת משרד הבריאות לפעילות - ולראשונה המשרד פרסם נתונים כלשהם בתחום הזיהום".

דו"ח המבקר, פירטה, קובע כי יש לטפל בדרכים הבאות: הוספת תקנים של רופאים ואחיות וכלל הצוות הרפואי עד להגעה למצב הקיים לפחות במדינות המובילות ב-OECD; שיפור תנאי האשפוז והורדת הצפיפות והעומס בחדרי האשפוז ובחדרי המיון; הוספת חדרי בידוד ומתן אפשרות לבידוד חולה מיד עם הגעתו למיון; שיפור היגיינה והחיטוי של הצוות הרפואי - צעד שיכול לצמצם בכאלף בני אדם את התמותה מידי שנה; הגברת מודעות הציבור לסכנה מזיהומים אלו, ובמקביל מניעת כניסה של מבקרים החשופים יותר לזיהומים; הפעלת תכנית לאומית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה, לאור העובדה שהשימוש המוגבר בה גורם לעמידות החיידקים.

פרופ' גרוטו מסר, כי המרכיבים העיקרים להתמודדות עם התופעה במטרה לצמצם את היקפה הם הגדלת מספר המיטות במחלקות הוספת תקנים וכן תכנית מניעה. המרכיב הראשון, ציין, קורה באמצעות תוספת של 1,200 מיטות, "אך צריך במקביל לעבור לאשפוז מחוץ לבתי החולים או בבתי חולים סיעודיים – ולהנהיג אשפוז בבית. תכנית המניעה מתוקצבת ב-50 מיליון שקל לכל שנה, לתקופה של שלוש שנים. הגישה העיקרית כדי לטפל בתופעה על מנת לצמצמה צריכה להיות מודל תימרוץ לבית החולים שעושה - ומגיע לתוצאות".

"בשנים האחרונות", הוסיף, "הוקמו יחידות למניעת זיהומים בבתי החולים. עתה נכנסת לפעולה תכנית שהובאה מאוסטרליה לשמירה על ההיגיינה. התחלנו לבצע ניטור אחרי חיידקים מסוימים. כשהתחלנו 700 אלף סוגי חיידקים - היום יש 100. פרסמנו הנחיות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה ולהגברת יכולת הניהול והבקרה".

פרופ' גרוטו: נפרסם דו"ח זיהומים ב-2018

לדברי פרופ' גרוטו, "חלק מהנתונים על שיעור הזיהומים כבר קיימים בידי משרד הבריאות. בכוונתנו לפרסם את נתוני הזיהום בפגיות בשנה הקרובה. עד סוף 2018 יפורסם הדו"ח המלא של כלל הזיהומים בכל המחלקות לרבות המחלקות הגריאטריות".

פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים, דיווח כי היחידה אוספת נתונים מאז 2007, כאשר כל שנה מתרחבת פעילות איסוף המידע. עם זאת, הוא ציין כי לא קיימת מערכת ייעודית לאיסוף מידע על זיהומים.

פרופ' כרמלי הוסיף ואמר, כי "אם בתחילת הדרך, באותם זיהומים מסוימים שכבר מנוטרים, היינו עם פי שנים ושלושה בהשוואה למדינות המערביות בשיעורי הזיהומים וככל הנראה אף בתמותה - עשר שנים לאחר תחילת הניטור – ירדנו כדי פי שלושה או אפילו פי ארבעה לעומת המצב הקודם".

פרופ' יהודה כרמלי: "על-פי הערכות הצלחנו להוריד בכ-600 או 700 את מקרי התמותה מזיהומים. לא נוכל להצביע על החולים שהצלנו, כמו בכל רפואה מונעת הם נשארים אנונימיים"

לגבי מספר הנפטרים מזיהומים נרכשים הדגיש פרופ' כרמלי כי "מדובר על הערכות בלבד. אין כמעט אף מדינה שיש בידיה נתונים מלאים ומדויקים על שיעור הזיהומים מהסוג הזה - למעט מדינות סקנדינביה. המספרים בין 4,000 ל-6,000 הם בגדר הערכה בלבד. ואולם, על-פי הערכות אלו הצלחנו להוריד בכ-600 או 700 את מקרי התמותה מזיהומים. לא נוכל להצביע על החולים שהצלנו, כמו בכל רפואה מונעת הם נשארים אנונימיים".

על תכנית התמרוץ לבתי החולים שעליה הוחלט מסר פרופ' כרמלי כי בתי החולים תומרצו על פעילותם והישגים שעשו בשנת 2016 - ובסוף שנה זו יועברו אליהם 30 מיליון שקלים נוספים.

יו"ר הר"י: חייבים להוסיף מיטות אשפוז

פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, התבטא בדיון: "אין רופא במדינה הזאת שלא חושב על בקרת זיהומים ועל הסכנה שבהם. בשביל למנוע את התמותה צריך לעשות מהפכה. המהפכה האמתית תהיה רק על-ידי הוספת מיטות ותקנים לרופאים ואחיות. כל יום שעובר - מספר המיטות נמצא בירידה. בישראל יש כיום 2 מיטות אשפוז לאלף איש, בעוד שביפן 13 ובגרמניה 8.

"במצב היום, כבר בחודש יולי בתי החולים נמצאים בתפוסה של 100% בעוד שבכל העולם מקובל על 80%. התוצאה הבלתי נמנע היא: שהצוות שלא יכול לעמוד בעומס הזה מתרגל לעגל פינות כדי להציל חיים" .

פרופ' מרים וינברגר, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, דיווחה כי התכנית נעשתה ללא שיתוף פעולה עם מומחי האיגוד. "האיגוד ממודר מתכנית אלו, ומנהלי המעבדות בתי החולים אינם שותפים לה. יש הפרדת כוחות וחוסר ניצול משאבים". עוד אמרה כי סוגיית הטיפול המושכל באנטיביוטיקה הוכנס לתכנית התימרוץ למרות דעתו המקצועית של האיגוד. "250 רופאים העוסקים בפועל בטיפול בחולים עם מחלות זיהומיות לא משולבים בהכנת התכנית", ציינה.

יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות: "האיגוד ממודר מהתכניות ומנהלי המעבדות בתי החולים אינם שותפים לה. יש הפרדת כוחות וחוסר ניצול משאבים"

פרופ' גרוטו, הודה כי "אכן הייתה בעיה של שיתוף האיגוד המקצועי ולפיכך הקים צוות היגוי". בעניין אי ההתחסנות של הצוות הרפואי כנגד שפעת אמר: "היה לנו דיון בנושא ונכון לעכשיו לא ניתן לחייב בישראל להתחסן. אבל נושא זה נחשב במדד האיכות של בית החולים".

ד"ר חזי לוי, מנהל המרכז הרפואי ממשלתי ברזילי באשקלון, סיפר כי "מאז דו"ח המבקר נעשו הרבה דברים. ברמה הארצית נעשה ניטור, ופרסום לגבי כל בית חולים על מה שקרה אצלו בתחום הזיהומים".

ד"ר לוי הדגיש כי למרות שהובטחו לבית החולים ברזיל 1.5 מיליון שקל במסגרת תכנית התימרוץ – הכסף המובטח לא הגיע. לדבריו, "משרד הבריאות אמנם "זיכה" את חשבון בית החולים בסכום האמור, אך בפועל סכום זה הוקטן מהגירעונות של בית החולים על ידי המשרד".

לדבריו, כל הפעילות של בית החולים לצמצום הזיהומים, נעשתה על חשבון בית החולים, ולמעשה ללא שום סיוע תקציבי ממשרד הבריאות - לא כתקצוב מראש ולא כהחזר או כמענק על הפעילות שנעשתה. הדרך היחידה לטפל בנושא הזה, אמר, "היא שהתקציב יגיע לייעדו ושהוא יוגדר במפורש כתקציב תמרוץ למטרה זו בלבד".

ד"ר שמואל צנגן, מנהל מחלקת יילודים ב"ברזילי", סיפר בדיון כי בשנת 2014 שכיחות הזיהומים בפגיות בישראל הייתה פי ארבעה מהמקובל בעולם המערבי. "ידענו שאנחנו לא יכולים להמתין עד שיינתנו עוד תקנים. הקמנו צוות היגוי וצוותים מקומיים בכל הפגיות. יצאנו עם תכנית שמטרתה להגיע לאפס זיהומים. אימצנו מסד נתונים, בנינו אשכולות ידע בכל 26 הפגיות בישראל. הדגשנו את עניין היגיינת הידיים, חיטוי מוקפד של המכשור לעירויים, טיפול בפצעי ילוד וצמצום במתן אנטיביוטיקה.

"ואמנם בתוך שלוש שנים מאז ירד שיעור הזיהומים בכ-50% ועדין אנחנו נמצאים רק באמצע הדרך. אבל זו דוגמה טובה כיצד צריך לאמץ וליישם תכניות גם במחלקות האחרות"

ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, אמרה: "לצערי אנחנו חוזרים ממש לימי הביניים כאשר אדם שהגיע לבית החולים לא ידע אם בכלל יצא ממנו". גרמן הציעה "לעקוב אחרי הקשישים התשושים והסיעודיים הנמצאים בבתי החולים - כי זה איננו מקומם. הם מביאים עמם את הזיהומים וצריכים להיות במחלקות הסיעודית בבתי האבות".

לילי פרלמן אחות ראשית בחטיבת בתי החולים בשירותי בריאות כללית התייחסה בדבריה לתכנית לצמצום הזיהומים ואמרה: "בעיית הניקיון היא מהותית, היא נובעת מקושי מאוד גדול למלא את התקנים של עובדי הניקיון בבתי החולים". עוד אמרה: "יש לבחון את המשמעות של תיוג החולים. ההתייחסות לחולה כאל 'חולה מזוהם' יכולה להביא לפסילת חולים, לאי קבלתם של חולים מסוימים במוסדות הטיפול".

יו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ' שסיכמה את הדיון המושך הודיעה שדיון נוסף יתקיים בוועדה במהלך ינואר, כאשר התפוסה בבתי החולים תהיה אז בשיאה. היא הדגישה כי "ברור ש'תת התקצוב' של מערכת הבריאות הוא הנושא המרכזי. אבל הדיון הבא יתמקד בעיקר בתכנית התמרוץ. עוד ציינה כי לאור הגילוי שנחשף במהלך הדיון על כך שתקציב התמרוץ הולך בפועל לכיסוי גירעונות בתי החולים – הרי שלמעשה אין שום תמרוץ כלכלי לבתי החולים".

נושאים קשורים:  חדשות,  זיהומים,  זיהום נרכש,  בתי חולים,  היגיינה,  מבקר המדינה,  כנסת,  ועדת ביקורת המדינה
תגובות