מטרת מחקר זה הייתה להעריך את הממצאים שדווחו לאחרונה כי הקשר בין השמנת יתר לתמותה גובר עם הגיל. החוקרים חישבו יחסי סיכונים לתמותה, ספציפיים לגיל, עבור אנשים עם השמנת יתר בדרגה 2/3 (BMI שווה או גדול מ-35 ק"ג/מטר²) לעומת אנשים עם BMI שבין 18-25 ק"ג/מטר². החישוב בוצע באמצעות מודל שרידות פרמטרי גמיש (240,184 גברים ממוצא לבן) ומודל סיכונים יחסיים על שם Coxי(51,697 מקרי ביקורת מותאמים).

החוקרים מצאו כי כאשר המודל כלל תנאי אינטראקציה בין השמנת יתר לגיל בסקר, יחסי הסיכונים עלו עם הגיל במידה ותנאים אלו הוזנחו על ידי קיבוע הגיל בסקר כמשתנה יחיד. עם זאת, לאחר חישוב מחדש למבוגרים בגילאים שונים בסקר, בהתאם למפרט המודל, יחסי הסיכונים היו גבוהים יותר עבור מבוגרים צעירים מאשר עבור אנשים בגיל המבוגר עם אותו זמן מעקב. על פי נתוני המחקר, יחסי הסיכונים היו גבוהים עבור מבוגרים צעירים (יחס סיכונים 2.14, רווח בר-סמך 95%: 1.90-2.40, עבור גילאי 40-49) לעומת אנשים בגיל המבוגר מאוד (יחס סיכונים 1.22, רווח בר-סמך 95%: 0.91-1.63, עבור גילאים שמעל 90 שנים).

מסקנת החוקרים היא כי עבור כל זמן מעקב, הקשר בין השמנת יתר ותמותה נחלש עם הגיל. הדיווחים הקודמים על התחזקות הקשר נעשו מכיוון שלא כל מפרט המודל נלקח בחשבון בעת חישוב יחסי הסיכונים המתוקננים.

מקור: 

Wang, Z. (2017) Obesity. 25(12), 2137