חדשות

כל המוסיף גורע: הפחתה בכמות התרופות בקרב קשישים משפרת את בריאותם

ממחקר ישראלי חדש עולה כי קשישים שהפסיקו ליטול כמה מתרופות המרשם שלהם שנרשמו על ידי מומחים הציגו מדדים קליניים טובים יותר מאלה שהמשיכו ליטול את כל התרופות

מחקר חדש מוכיח שהנזק הסמוי הנגרם מריבוי תרופות שצורכים קשישים הוא הפיך. פרופ' דורון גרפינקל מהמרכז הרפואי וולפסון בחולון והאגודה למלחמה בסרטן ביצע את המחקר שפורסם בתחילת השנה ב-Therapeutic Advances in Drug Safty ויוצג השבוע (9 במאי) בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות שיתקיים בתל אביב.

הכנס, שבו ישתתפו סגן שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות, מוקדש השנה לנושאים בתחום רפואת הקהילה - כלכלת בריאות, רפואת משפחה, חיסונים, חוויית המטופל, פערים ואוכלוסיות מיוחדות. בסך הכול יוצגו בו קרוב ל-200 מחקרים. במסגרת הכנס יתקיים גם פאנל שיעסוק בשאלת העתיד הקרוב של שירותי הרפואה בקהילה ובו ישתתפו המנהלים הרפואיים של קופות החולים.

על המחקר שהתמקד בהפסקה מבוקרת, בו זמנית, בנטילת הרבה תרופות ובטיפול בבעיית ריבוי תרופות אצל קשישים, מסר פרופ' גרפינקל: "העלייה בתוחלת החיים כרוכה בעלייה בשכיחות מחלות כרוניות התלויות בגיל ובמקביל, בריבוי מומחים ונהלי טיפול (Clinical Guidelines). בשילוב של פיתוח ושיווק מואץ של תרופות, קיימת גם עלייה מהירה ב'ריבוי תרופות' (Polypharmacy) ובטיפול תרופתי בלתי הולם (Inappropriate Medication Use - IMU) בתת אוכלוסיות נרחבות שצורכות תרופות לתקופות זמן ממושכות יותר, לפני המוות.

"למגפת ה-IMUP מגוון השפעות בריאותיות שליליות. התוצאים הכלכליים השליליים כוללים עלות של תרופות מיותרות, בדיקות ואשפוזים מיותרים כתוצאה מתופעות לוואי. מטרת המחקר שערכנו היתה לברר יעילות ובטיחות של הפסקה בו זמנית של נטילת כמה שיותר תרופות שאינן מצילות חיים על ידי קשישים, וזאת נוכח תופעת ריבוי התרופות".

חוזר משרד הבריאות מינואר 2017 המליץ להשתמש באלגוריתם ובשיטה שפיתח גרפינקל שהוכחו כיעילים בהקטנת עומס התרופות במחלקות סיעוד ובקהילה.

מחקר זה - חלק ראשון של מחקר מתמשך - כלל 177 קשישים. גיל הכניסה למחקר היה 67 והגיל הממוצע היה 80. כל 177 הקשישים לקחו בממוצע עשר תרופות ביום. 122 הסכימו לרדת בכמות התרופות והפסיקו בממוצע ליטול שבע תרופות. 55 המשיכו לקחת את הכמות הקבועה והסיבה העיקרית לכך היתה סירוב של רופא המשפחה. אחרים נשארו על ≥10 תרופות ושימשו קבוצת ביקורת.

אחרי שלוש שנים ויותר נבדקו הקשישים באמצעות שאלונים למטופל ו/או בני המשפחה כדי לברר אם חלו בעקבות ההפסקה בנטילת התרופות שינויים במגוון מדדים קליניים.

לאחר ≥3 שנים, מדדי שביעות הרצון, מצב תפקודי, נפשי וקוגניטיבי, תיאבון, שליטה בסוגרים, איכות השינה ושכיחות סיבוכים משמעותיים הציגו תוצאות טובות משמעותית בקבוצת ה-Poly-Deprescribers יחסית לקשישים שהמשיכו ליטול תרופות על פי ה-Guidelines של כל המומחים. גם שכיחות האשפוזים היתה דומה והנטייה לתמותה היתה מופחתת. השיפור נראה בתוך שלושה חודשים ב-83% מהמקרים ונמשך לפחות שנתיים ב-68% מהם.

"המסקנות וההמלצות שעלו מהמחקר שהוא ראשון מסוגו: הוכח שהנזק הסמוי הנגרם מריבוי תרופות הפיך. שנים אחרי Poly-Deprescribing רציונלי, מושג ונשמר שיפור במדדים קליניים ובאיכות החיים, יחסית לקשישים הממשיכים לקחת תרופות לפי כל הנהלים המקובלים על ידי כל המומחים.

"מעבר להוכחה כי בקשיש הביטוי 'כל המוסיף גורע' נכון - הממצאים מעלים בכל זאת תהיות אתיות-מקצועיות קשות לגבי עקרונות המחקר, החינוך והפרקטיקה הרפואית שעליהם מושתתת מדיניות הטיפול בקשישים עם ריבוי תחלואה", סיכם פרופ' גרפינקל.

נושאים קשורים:  ריבוי תרופות,  קשישים,  טיפול בקשישים,  חדשות,  נטילת תרופות
תגובות
 
08.05.2018, 20:38

יישר כח ! ומי ייתן, והמכון הלאומי לחקר מדיניות שרותי הבריאות ייתן בקרוב גם תמיכה ממשית במחקרים קליניים מסוג זה (שכמובן שלא יקבלו מימון מחברות התרופות). היתרון שבהפחתת תרופות בו זמנית נובע מהפיזיולוגיה: רק לדוגמא, הפחתת נוגדי חומצה משפרת ספיגת ברזל, סידן ומגנזיום ממזון; והפחתת 'מדללי דם' ותוספי ברזל-סידן-מגנזיום משפרת את מצב רירית הקיבה.