זיהוי וטיפול בשבריריות (Frailty) בשלבים מוקדמים יכולה למנוע התקדמות של נכות ותוצאים בלתי רצויים אחרים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך האם התערבות במשתנים רבים יכולה לשנות את המאפיינים הגופניים והקוגניטיביים שמהווים חלק מהערכת השבריריות בקשישים. המחקר הוא רב-מוקדי, אקראי, בסמיות יחידה ונערך לשתי קבוצות במקביל (Parallel-group) בקשישים שבריריים/קדם-שבריריים המתגוררים בקהילה בברצלונה.

סך של 352 מטופלים בני 65 ומעלה שעברו מבחן סקר חיובי לשבריריות, הוקצו באקראי לשתי קבוצות לקבל טיפול רב-תחומי בן 12 שבועות או לקבל טיפול רגיל (למטרת סמיות). ההתערבות כללה אימון גופני, נטילה של משקאות עם תכולת חלבון גבוהה, אימוני זכרון ובקרה לרשימת התרופות אותה הם מקבלים. הערכה רב-משתנית של התוצא העיקרי נערכה לאחר 3 ו-18 חודשים.

347 מטופלים (98.6% השלימו את המחקר, בגיל ממוצע של 77.3 שנים. מתוכם 89 היו במצב קדם-שברירי (25.3%), ו-75.3% היו נשים (265 מטופלות). ב-76% מהנבדקים התבצעה הערכה לאחר 18 חודשים. לאחר 3 ו-18 חודשים, ההבדלים המתוקננים בין הקבוצות הראו שיפור ניכר בקבוצת ההתערבות בכלל המדדים – הביצועים באימון גופני קצר (Short Physical Performance Battery score) השתפרו ב 1.58 ו-1.36 נקודות, בהתאמה (p<0.001), חוזק אחיזה היה גדול ב-2.84 ו-2.49 קילוגרם, בהתאמה (p<0.001). מרחק תפיסה השתפר ב-4.3 ו-4.52 ס"מ, בהתאמה (p<0.001) ומספר התרופות פחת ב-1.39 ו - 1.09, בהתאמה (p<0.001).

גם ההערכה הקוגנטיבית הראתה שיפור משמעותי בכל תחומי ההערכה לאחר 3 ו-18 חודשים.

מקור: 

Romera-Liebana L. et al (2018). The Journals of Gerontology: Series A, Volume 73, Issue 12, 10 November 2018, Pages 1688;