אצל 17.6% מהמטופלים ביחידות טיפול נמרץ כללי, 14.5% ממטופלי יחידות פנימיות גריאטריות, 9.8% במחלקות הפנימיות, 2% במחלקות לאורתופדיה ונוירוכירורגיה, נמצאו פצעי לחץ. השיעור הארצי הממוצע עומד על 9%. נתונים אלה מציג פרופ' עמית גפן מהמחקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, המתמחה בפיתוח מענים לבעיה הרפואית.

פרופ' גפן מסר בראיון ל-Ynet כי פצעי לחץ כתוצאה משכיבה או ישיבה ממושכות ובאותה תנוחה מהווים סכנת חיים. דו"ח של המחלקה למבדקי איכות באגף להבטחת איכות ובטיחות במשרד הבריאות, מיולי השנה, המחזיק 132 עמודים, הצביע על היקף התופעה שאיננה מיוחדת רק למטופלים גריאטריים אלא גם ליולדות, לחולים עם מוגבלות בתנועה, לילדים ולפגים.

בדו"ח שבוצע במטרה לבחון את מימדי התופעה בבתי חולים כלליים וגריאטריים בישראל, נכתב בין השאר: "פצעי לחץ גורמים לחולים סבל רב הניתן למניעה. לכן, שיעורי התפתחות של פצע לחץ משמשים כמדד באיכות הטיפול. פצעי לחץ גורמים לאיכות חיים ירודה ולסיבוכים רפואיים. כ-72% ממקרי פצעי לחץ בבתי החולים מופיעים אצל מאושפזים קשישים בגיל 65 ומעלה. אחוז הקשישים המאושפזים בבתי החולים גבוה. כ-29% מהחולים בטיפול ארוך טווח יסבלו מפצע לחץ. פצעי לחץ מהווים נטל כלכלי כבד על מערכת הבריאות".

ממצאי הסקר התבססו על 1,575 מטופלים ב-121 מחלקות שונות, מתוכם 744 שהתקבלו לאשפוז כאשר הם עם פצעי לחץ. בנוסף, נערכה דגימה מזווגת ל-309 מטופלים (מקרים) שרכשו פצעי לחץ במהלך האשפוז. להם זווגו 522 חולים ללא פצע לחץ. איסוף הנתונים נערך ברבעון האחרון של שנת 2015.

פרופ' גפן ציין כי פצע לחץ יכול להיווצר בתוך 15 דקות וריפוי מצריך זמן ארוך, כאשר עלות הטיפול יכולה להגיע אף ל-70-37 אלף דולר.

על פי הדיווח, שיעור ההימצאות של פצעי לחץ בבתי חולים ציבוריים גדול פי 4.5 מאשר בפרטיים. אחת הבעיות התורמות לכך: שיעור נמוך של מטופלים שקיבלו "מזרן דינמי" למניעת פצעי לחץ.

בדו"ח צוין כי השיעור העולמי של פצעי לחץ בבתי החולים הכלליים הוא כ-7% בעוד שבישראל – 9% אולם טווח שיעור ההימצאות של פצעי לחץ בעולם נרחב הוא למעשה 0.4% ל-38%.

כמו כן נמסר בתגובת המשרד כי בסקר נכללו נתונים מבית חולים פרטי אחד. בבתי החולים הכלליים עוברים בממוצע 15 ימים מתחילת האשפוז ועד שיתגלה פצע לחץ חדש.

בכל בתי החולים בארץ פועלים צוותים ייעודים, כולל רופאים ואחיות, שעברו הכשרה מיוחדת לטיפול, מניעה והסברה על אודות פצעי לחץ. אלא שהדו"ח העלה כי שיעור נמוך של מטופלים או בני משפחותיהם קיבלו הדרכה בנושא: 23% מהחולים קיבלו ייעוץ מהצוות הייעודי לריפוי פצעי לחץ, בשליש מהמקרים קיבלו המטופלים הדרכה של פיזיותרפיסט. 38% מהסובלים מפצעי לחץ בבתי החולים הגריאטריים זכו לייעוץ של הצוות הייעודי לטיפול בבעיה. ייעוץ תזונתי לנושא הזה ניתן רק בכ-50% מהמקרים בבתי החולים הגריאטריים ורק 21 יום לאחר גילוי הפצע. אולם, רק 43% מהמטופלים בבתי חולים כלליים קיבלו מזרן דינמי, 19% - כרית הושבה מתאימה. בגריאטריים – רק 18% קיבלו מזרן דינמי.

עוד נמסר בדיווח כי משרד הבריאות המליץ לשים דגש על מניעה במיוחד בשבועיים הראשונים לאשפוז, להגדיל את הצוותים הייעודיים הרב-מקצועיים לריפוי פצעי לחץ ולהוסיף יועצים למחלקות השונות, בעיקר ביחידות טיפול נמרץ ופנימיות. תכנית טיפול מותאמת הוכנה למחלקות סיעוד מורכב ובמחלקות שבהן שוהים מונשמים.

פרופ' גפן הצביע על כך שלמרות שחלה התקדמות אדירה בכל הקשור לפיתוח והנדסת האמצעים לטיפול ומניעה של פצעי לחץ, "היא עדיין לא מחלחלת לבתי החולים. השקעה נאותה במניעת פצעי לחץ היתה חוסכת למערכת כסף רב".

משרד הבריאות בתגובתו מסר כי חלק ניכר מההנחיות הקיימות עדיין אינן מיושמות במלואן בכל בתי החולים.