ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה אתמול (ג') לקריאה שניה ושלישית את הצעה החוק המחייבת התקנת מצלמות בבתי החולים הגריאטריים ובמחלקות הגריאטריות במרכז הרפואיים הכלליים וזאת במטרה למנוע פגיעה בקשישים על ידי מטפלים. הצורך עלה בעקבות כמה דיווחים שהופיעו בתקשורת בנושא זה.

לצד מניעה ואיתור של פגיעה במטופלים, הצעת החוק גם מבקשת לוודא כי הפגיעה בכבודם ופרטיותם של המטופלים ושל כלל השוהים במחלקות תהיה מידתית וכי המידע הרגיש שיצולם יאובטח כראוי. לשם כך נקבע, בין היתר, כי המצלמות יהיו גלויות והן לא יקליטו קול. המצלמות שיותקנו במרחב הפרטי יצלמו רק כאשר בחדר נמצאים שני אנשים לפחות.

כן קובעת הצעת החוק כי זכותו של מאושפז לסרב להצבת מצלמות במרחב הפרטי שבו הוא שוהה ומגבילה את הצפייה והשימוש בחומרים המצולמים למספר מצומצם של מורשי צפייה ורק לשם מימוש מטרת החוק. החומרים שיצולמו במרחב הפרטי יישמרו לתקופה של 90 ימים ואלה שצולמו במרחב המשותף ל-60 ימים, ולאחר מכך יימחקו אוטומטית אלא אם הגיעה תלונה הנוגעת להם, אז יישמרו עד תום ההליכים.

כדי למנוע דליפה או שימוש לרעה בחומרים שיופקו על ידי המצלמות, נקבע כי המצלמות, המחשבים והתקני אחסון החומרים המצולמים לא יחוברו לאינטרנט או לכל מאגר מידע אחר בתוך בית החולים או מחוצה לו.

כאמור, הצפייה בצילומים תתרחש רק כאשר יעלה חשש לפגיעה במאושפז. על מנהל בית החולים למנות אדם שרק הוא יוסמך לצפות בצילומים. מספר מורשי הגישה לחומרים אלה לא יעלה על אחד במחלקה ולא יפחת משלושה מורשים לכל בית החולים. הם יחויבו בהכשרה בדבר הגנת הפרטיות, על פי הוראות שיקבע שר הבריאות.

מורשה הצפייה יתעד בכתב את סיבת הצפייה וידווח למנהל בית החולים על הצפייה וממצאיה. במצב שבו עולה חשש למעורבות של מנהל בית החולים בפגיעה, יורשה מורשה הצפייה לצפות בחומרים ללא דיווח למנהל, ולדווח על כך ישירות למנכ"ל משרד הבריאות.

הצעת החוק גם קובעת כי הצילומים ישמשו אך ורק למימוש מטרות החוק - מניעת הפגיעה במטופלים וזאת כדי למנוע מצב של מעקב כללי אחר עובדי המחלקות ופועלם באמצעות המצלמות.

הסעיפים המגבילים את הצפייה והשימוש בחומרים המצולמים עוררו מחלוקת בדיון שהתקיים אתמול אל מול נציגי בתי החולים המחזיקים במצלמות כבר היום.

אביטוב זלקין, מנהל בית אבות בירושלים, אמר: "היום נעשות בבתי חולים בקרות שיהיו אסורות על פי החוק הזה. לא נוכל לבדוק אם בלילה, אנשי הצוות עשו סיבוב כנדרש או הפקירו את המטופלים והלכו לישון, או מה קרה בלילה אם גילינו בעיה רפואית אצל מטופל בבוקר. ידינו יהיו כבולות מלסייע למאושפזים".

טיעון נוסף שהועלה בדיון: ההוראה הקובעת כי אדם יצולם במרחב הפרטי רק בנוכחות אדם נוסף תקשה, כך טענו נציגי בתי החולים הגריאטריים, על זיהוי של היעדר טיפול מספק. "גם התעלמות מצרכיו של המטופל היא התעללות", התבטאה אחת המשתתפות בדיון הזה.

אולם חברי הוועדה החליטו שלא לקבל את הטענות ולא לאפשר צילום אדם בגפו במרחבו הפרטי, גם אם בהסכמתו. בכך התקבלה עמדת משרד המשפטים לפיה מדובר בפגיעה שאינה מידתית בזכות לפרטיות.

לאחר אישור הצעת החוק אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף: "הצעת החוק מהווה צעד משמעותי במיגור המקרים הבזויים של תקיפת קשישים על ידי מטפלים בבתי אבות סיעודיים. לאורך הדיונים עמד לנגד עינינו הצורך בשמירה על בריאותה, בטחונה וכבודה של אותה אוכלוסיה חלשה, שאינה יכולה להגן על עצמה".

ח"כ איציק שמולי, שהוביל חקיקה פרטית בנושא ששולבה בסופו של דבר בחקיקה הממשלתית,  הוסיף: "יש כאן תיקון היסטורי שייסע להגביר את ההגנה על חסרי הישע במחלקות הסיעודיות ולספק להם ביטחון תוך שמירה על פרטיותם".

בתגובה לאישור הצעת החוק אמר יו"ר איגוד בתי אבות ודיור מוגן (א.ב.א), רוני עוזרי, כי חובת הצבת המצלמות במוסדות האשפוז תפגע בשירות לקשישים כיוון שהחוק קובע שניתן יהיה לצפות בצילומים, בדיעבד. "עד כה", אמר, "ניתן היה לצפות במצלמות בכל רגע נתון ולעקוב אחרי הנעשה במחלקה ולפקח און-ליין על עבודת הצוותים המטפלים ולא לחכות למקרי קיצון כדי לחקור בדיעבד".