מחקרים

האם פעילות גופנית יכולה להועיל לקשישים עם סימנים קלים של פרקינסון?

החוקרים הדגימו כיצד פעילות גופנית הובילה לשיפור בתפקודים המוטורים והקוגניטיביים של קשישים שאובחנו עם סימנים קלים של פרקינסון לאחר תקופת מעקב של שנה

פעילות גופנית מועילה לקשישים החולים בפרקינסון. עם זאת, עדיין לא בדקו את ההשפעה של פעילות גופנית על מטופלים עם סימנים קלים של פרקינסון (MPS – mild parkinsonian signs) אשר לא עומדים בקריטריונים של מחלת פרקינסון.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע מה ההשפעה של פעילות גופנית על ההיבט הקוגניטיבי והמוטורי אצל מבוגרים עם MPS על פני שנה.

במחקר השתתפו 341 מטופלים שעברו הערכה רפואית ונוירולוגית של MPS בנקודת ההתחלה. MPS אובחן ע"י החלק המוטורי של ה-Unified Parkinson Disease Rating Scale. בנוסף, החוקרים תיעדו את התדירות של ביצוע פעילות גופנית (כמה ימים בחודש) בנקודת ההתחלה ולאחר שנה של מעקב יחד עם בדיקת RBANSי(Repeatable Battery for Assessment of Neuropsychological Status), מהירות ההליכה בזמן הליכה רגילה (NW – normal walking) והליכה בזמן דיבור (WWT – walking while talking).

החוקרים בדקו את הקשרים בין הממצאים לאחר תקופה של שנה באמצעות רגרסיה לינארית תוך ביקורת של משתני מפתח.

מתוך המשתתפים שנבדקו, 130 (38.1%) התאימו לקריטריונים של MPS. המטופלים הללו הדגימו קשר מובהק בין פעילות גופנית לבין מהירות ההליכה בנקודת ההתחלה (NW: p<0.01 ; WWT: p=0.03) ובסיום תקופת המעקב (NW: p< 0.01 ; WWT: p= 0.02).

החוקרים מצאו גם קשר בין פעילות גופנית לבין הציון הכולל ב-RBANS י(p< 0.01) לאחר תקופת המעקב. כמו כן, עליה בתדירות ביצוע פעילות גופנית במשך השנה, נמצאה קשורה לעליה במהירות ה-NWי(p= 0.02), ה-WWTי(P< 0.01) ובציון ה-RBANS הכולל (p< 0.01).

המסקנות של החוקרים היו כי הגברת התדירות של פעילות גופנית אצל קשישים שאובחנו ב-MPS מקושרת לירידה בסיכון להתדרדרות קוגניטיבית ומוטורית. תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של ביצוע פעילות גופנית בשימור התפקוד המוטורי והקוגניטיבי אצל קשישים עם MPS.

מקור: 

Santos, D. et al. (2018) The Journals of Gerontology 73,12.

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  פרקינסון,  הליכה,  פעילות גופנית,  קוגניציה,  קשישים
תגובות