היענות

היענות לטיפול בסטטינים ותמותה במבוגרים בני 80 ומעלה אחרי התקף לב

במטופלים בני 80 ויותר, היענות גבוהה לטיפול בסטטינים אחרי התקף לב הייתה קשורה בהשרדות משופרת, אך ייתכן וממצא זה קשור גם לגורמים אחרים

נטילת סטטינים (צילום: אילוסטרציה)

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את דפוס ההיענות לנטילת סטטינים במטופלים בני 80 ויותר, לזהות גורמים הקשורים להיענות גבוהה ולקבוע את הקשר בין ההיענות לנטילת סטטינים לבין תמותה מכל הסוגים. המחקר התבצע כמחקר עוקבה היסטורי מבוסס אוכלוסיה בקרב מאגרי מידע בדרום קליפורניה. המשתתפים במחקר היו קשישים שאושפזו בעקבות התקף לב בין ה-1 בינואר 2006 לבין ה-31 בדצמבר 2016.

במחקר נמדדה היענות לנטילת סטטינים בעזרת מעקב אחר הנפקת מרשמים בשנה שלאחר השחרור מבית החולים ובעזרת חישוב אחוז הימים בהם ניטלה התרופה. ההיענות סווגה לגבוהה (80% מהימים או יותר), חלקית (בין 40-80% מהימים) ונמוכה (פחות מ-40% מהימים).

למחקר גויסו 5,629 נבדקים שענו על תנאי הכניסה למחקר. בקבוצה זו, 68.8% היו בהיענות גבוה לטיפול בסטטינים, 20.4% היו בהיענות חלקית ו-10.8% היו ללא היענות. מין זכרי (יחס הסיכויים 1.42, רווח בר-סמך 95% 1.25-1.62) ומוצא לבן (יחס הסיכויים 1.35, רווח בר-סמך 95%: 1.18-1.55) היו קשורים בהיענות גבוהה. זמן המעקב עמד על 2.3 ±  4.5 שנים. היענות חלקית והיענות נמוכה נמצאו כקשורים בתמותה מוגברת (היענות נמוכה – יחס סיכונים מתוקנן 1.12, רווח בר-סמך 95%: 1.01-1.25; היענות חלקית – יחס סיכונים מתוקנן 1.22, רווח בר-סמך 95%: 1.12-1.32).

מקור: 

Phan D.Q et al (2019). J Am Geriatr Soc;

נושאים קשורים:  היענות,  שרידות,  מחקר עוקבה,  מחקרים
תגובות