נפרופתיה סוכרתית

מנבאים ומאפיינים היסטו-פתולוגיים של מחלות כליה לא-סוכרתיות בחולי סוכרת

מחקר חדש מצא כי הסיכוי להידרדרות למחלת כליה סופנית נמוך יותר בסובלים ממחלת כליה לא-סוכרתית בלבד, בהשוואה לסוכרתיים עם נפרופתיה ולסוכרתיים עם מחלות כליה אחרות 

כליה (איור: אילוסטרציה)
כליה (איור: אילוסטרציה)

מטרת המחקר הייתה לחקור רמזים קליניים למחלות כליה לא-סוכרתיות (NDRD – Non diabetic renal diseases) במטופלים עם סוכרת סוג 2, ולבצע הערכה פרוגנוסטית של התפקוד הכלייתי בהתבסס על אבחנה היסטו-פתולוגית.

החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי על רשומות רפואיות של 115 חולים עם סוכרת סוג 2, שעברו ביופסיית כליה בין השנים 2004-2018. המטופלים חולקו לשלוש קבוצות על פי ממצאים היסטופתולוגיים: מטופלים עם נפרופתיה סוכרתית (DN), מטופלים עם מחלות כליה לא-סוכרתיות וסוכרת (NDRD+DN) ומטופלים עם מחלות כליה לא-סוכרתיות וללא סוכרת (NDRD).

מתוצאות המחקר עולה כי ל-36 מטופלים הייתה נפרופתיה סוכרתית (31.3%), ל-33 היו מחלות כליה לא-סוכרתיות וסוכרת (28.7%), ו-46 היו מחלות כליה לא סוכרתיות (40%).

באנליזה של משתנה אחד, נמצא שישנו קשר בין היעדר רטינופתיה סוכרתית, אבחנה חדשה של סוכרת, כרונולוגיה לא תקינה של המחלה, ורמות המוגלובין בדם לבין מחלות כליה לא-סוכרתיות (NDRD).

באנליזה רבת משתנים, נמצאו שני משתנים שמקושרים באופן בלתי תלוי לנוכחות של מחלת כליה לא-סוכרתית: משנה אחד הוא התפתחות כרונולוגית לא תקינה של מחלת כליה, מצב שהוגדר כנוכחות של פרוטאינוריה אקוטית ו/או אי ספיקת כליות חדה שלא צפוי שיהיו קשורות להתפתחות של נפרופתיה סוכרתית (יחס סיכויים=4.65, רווח בר-סמך 95% = 1.44-15.00, p=0.010). משתנה נוסף הוא היעדר רטינופתיה סכרתית (יחס סיכויים=3.44, רווח בר-סמך 95% = 1.32-8.98, p=0.012).

מתוך כלל המטופלים עם מחלת כליות לא-סוכרתית, הסוג הכי נפוץ היה FSGS – Focal segmental glomerulosclerosis. מחלות המשפיעות על האיזור הטובולו-אינטרסטיציאלי היו שכיחות יותר בקרב קבוצת המטופלים עם מחלת כליה לא-סוכרתית וסוכרת (NDRD+DN) בהשוואה למטופלים עם מחלת כליה לא-סוכרתית בלבד (p=0.001).

בנוסף נמצא שהישרדות הכליה, שהוגדרה כזמן עד התפתחות מחלות כליות סופנית (ESRD), הייתה 59.5±14.4 חודשים בקבוצת נפרופתיה סוכרתית, 93.7±11.7 חודשים בקבוצת מחלת כליה לא-סוכרתית וסוכרת, ו-87.2±2.6 בקבוצת מחלת כליה לא-סוכרתית בלבד (p=0.005).

מהמחקר עולה כי ביופסיית כליה היא הכרחית במצבים קליניים מסוימים, מאחר ונמצא כי אבחנה של מחלת כליה לא-סוכרתית היא העדיפה ביותר מבחינת הישרדות הכליה. נפרופתיה סוכרתית עלולה לקדם נזק טובולרי קיים, בנוכחות חומרים בעלי רעילות כלייתית.

מקור: 

Cihan H. et al. (2019) Internal Medicine Journal https://doi.org/10.1111/imj.14334

נושאים קשורים:  נפרופתיה סוכרתית,  מחלת כליה לא-סוכרתית,  ביופסיית כליה,  מחקרים
תגובות