מחקרים

שימוש בתרופות קרדיווסקולריות בקרב מטופלים עם ירידה קוגניטיבית

במחקר זה החוקרים הראו כי תפקוד קוגניטיבי ירוד משפיע על דפוסי הטיפול בתרופות קרדיווסקולריות באוכלוסיית הקשישים בבתי האבות

קשיש נוטל תרופה (אילוסטרציה)
קשיש נוטל תרופה (אילוסטרציה)

מטרת מחקר זה הייתה לתאר את השינויים בדפוס השימוש בתרופות קרדיווסקולריות בין השנים 2007-2013 במטופלים קשישים המתגוררים בבתי אבות. מעבר לכך מטרת המחקר הייתה לבדוק את השימוש בתרופות קרדיווסקולריות ביחס לירידה קוגניטיבית ואת הגורמים הקשורים בתוך אוכלוסייה זו. במחקר זה שימוש במשתני לולאה נלקח בחשבון כסימן לאי ספיקה לבבית.

החוקרים ערכו שימוש בשני שאלונים שהופצו בקרב דיירי בתי אבות בצפון שוודיה. השאלונים מולאו על ידי 2,494 אנשים בשנת 2007 ועל ידי 1,654 אנשים בשנת 2013. נאספו נתונים אודות שימוש בתרופות, תפקוד בפעולות היומיומיות (ADL) ותפקוד קוגניטיבי הוערך על ידי מדד רב-ממדי להערכת דמנציה (MDDAS). שימוש שתרופות השונות וקבוצות התרופות השונות הושווה ב-4 רמות קוגניטיביות שונות בשנים 2007 ו-2013.

החוקרים מצאו כי החלק היחסי של החולים שטופלו באספירין ומשתנים היה נמוך באופן מובהק בקרב כל רמות התפקוד הקוגניטיבי בשנת 2013 לעומת שנת 2007. בקרב האנשים שטופלו במשתני לולאה, השימוש במעכבי ACE/תרופות ARB עלה מ-37.8% ל-45.6%, השימוש בחסמי בטא עלה מ-36% ל-41.8% והשימוש בוורפרין עלה מ-4.4% ל-11.4%. השימוש בוורפרין, מעכבי ACE/ARB, חסמי בטא וחסמי רצפטור למינרלוקורטיקואידים (MRAs) היה נמוך יותר באנשים עם ירידה חמורה בתפקוד קוגניטיבי.

לסיכום, התוצאות מראות כי הטיפול בתרופות קרדיווסקולריות השתפר בין 2007 לבין 2013. יחד עם זאת יש עוד מקום לשיפור, בייחוד בעניין ההיצמדות להנחיות לטיפול באי ספיקת לב. ממחקר זה עולה כי ירידה גוברת בתפקוד הקוגניטיבי משפיעה על דפוסי הטיפול באי ספיקת לב ובפרפור עליות.

מקור: 

Sofia Svahn, et al. (2020) European Journal of Clinical Pharmacology 76(4): 525–537

נושאים קשורים:  מחקרים,  ירידה קוגניטיבית,  בתי אבות,  תרופות קרדיווסקולריות,  אי ספיקת לב
תגובות