מגזין

רפואה מרחוק: למי זה פחות טוב?

מגיפת הקורונה האיצה את השימוש בטלה-מדיסין והנפח של רפואה מרחוק הולך וגדל אך יש מי שעלולים ליפול בין הצגים והלחצנים | מחקר אמריקאי חדש מציע לחזק במקביל את מודל ביקור הבית המסורתי

עבור מי שסובל מסימנים של דמנציה או מבדידות חברתית טלה-רפואה תהיה בלתי אפשרית. צילום: אילוסטרציה

פנדמיית ה-Covid-19 חוללה את אחת המהפכות הדרמטיות והמשמעותיות ביותר בתחום הרפואה: המעבר המואץ לשימוש בטכנולוגיות טלה-רפואה, Telemedicine או בשמה האחר Telehealth, שיותר ויותר ארגונים המספקים שירותי בריאות לציבור מאמצים עתה בקצב הולך וגדל.

לפי דו"ח של חברת Forrester האמריקאית, השנה ובארה"ב בלבד יבוצעו יותר ממיליארד ביקורי מטופלים במרפאותיהם של רופאי הקהילה, כולל מומחים בתחומים ספציפיים, כולם יהיו באופן וירטואלי, תוך שימוש בטכנולוגיות הקיימות כבר של טלה-רפואה, ולא במתכונת המסורתית שמחייבת הזמנת תור, התאמה לשעות העבודה במרפאה, המתנה ממושכת כדי להתקבל אצל הרופא והגעה פיזית למרפאתו. כ-900 מיליון מאותם ביקורים אצל רופא, כולם וירטואליים, יהיו קשורים במחלת הקורונה.

צוות של חברת מחקרי השוק האמריקאית מקנזי חישב כי שיעור ביקורי רופא בארה"ב בלבד יהיה לפיכך השנה גבוה פי 50 עד 175 לעומת מה שהיה לפני הפנדמיה. לפני שפרצה מגיפת הקורונה העריכו ספקי שירותי הבריאות ובתעשיה העוסקת בפיתוח ובייצור הציוד הנדרש לשם כך, שאימוץ נרחב של טכנולוגיות הטלה-רפואה יתממש בתוך שלוש עד חמש שנים, אלא שהמגיפה קיצרה באופן חד את התחזית הזאת.

לפיכך, יש כבר מקום לומר בפה מלא: "ברוכים הבאים לעידן המרפאה הדיגיטלית" או: "אנחנו כבר בתחילתו של עידו "האשפוז הביתי", ה-Home Hospital.

סקר שנערך בארה"ב מצא כי 91% ממשתתפיו היו מרוצים מאוד מכך שלא נדרשו להגיע פיזית לביקור אצל הרופא וביצעו את כל המעקב אחרי מצבם מרחוק. כאשר מדובר בתושבים המתגוררים בפריפריה, יש בכך גם חיסכון בהוצאות על שימוש ברכב פרטי, תחבורה ציבורית וזמן יקר בדרכים

כבר כיום – ואת הנושא הזה מקדמות בהתלהבות רבה גם קופות החולים שלנו, כל אחת לפי דרכה – ניתן לבצע לא מעט מאותה שגרה של ביקורי מעקב אצל הרופא המטפל, רופאי המשפחה, ילדים, נשים וגם רופאים בתחומי מומחיות ספציפיים אחרים מבלי לקיים מגע פיזי כלשהו בין הרופא למטופל. במקום זאת, הכול  מבוצע באופן וירטואלי, או יותר נכון באופן מקוון: בשיחת טלפון, בוועידת וידיאו, באמצעות אפליקציית זום ודומותיה. הרופא יכול לבצע מרחוק הערכת מצב על בסיס תוצאות בדיקות מעבדה שאליהן יפנה את המטופל שלו, מבלי לחייב אותו להגיע לשיחה במרפאה. בדרך זאת ניתן לנהל בקרה ומעקב אחרי מחלות כרוניות, לספק מרשמים ואפילו להתרשם באמצעות תמונות או סרטון וידיאו ממצב המטופל, בהנחה שאין מדובר בתסמינים ייחודיים.

מכשיר אק"ג ביתי. עלייה של 46% בצריכת מכשירים רפואיים לבית בשנה האחרונה בארה"ב

סקר שנערך בארה"ב מצא כי 91% ממשתתפיו היו מרוצים מאוד מכך שלא נדרשו להגיע פיזית לביקור אצל הרופא שלהם וביצעו את כל המעקב אחרי מצבם מרחוק. כאשר מדובר בתושבים המתגוררים ביישובי פריפריה, יש בכך גם חיסכון בהוצאות על שימוש ברכב פרטי, תחבורה ציבורית וזמן יקר בדרכים. מתכונת שירותי הטלה-רפואה גם מאפשרים הרבה יותר גמישות הן למטופל והן לרופא עצמו, שמסוגל באמצעותה לקיים קשר עם המטופלים שלו מעבר לשעות העבודה הרגילות.

ביקור אצל רופא באופן וירטואלי קל לאימוץ, סבורים לא מעט מומחים והוא מחייב ציוד טכנולוגי פשוט, זמין ולא אחת גם די זול - בסך הכל טלפון חכם, לפטופ או מחשב נייח ביתי רגיל – כל מכשיר המצויד במצלמה דיגיטלית פשוטה, מיקרופון ולאו דווקא המשוכלל ביותר, "ספיקר" וחיבור לאינטרנט. אפשר גם לקיים חלק מאותה תקשורת עם הרופא המטפל בטלפון קווי רגיל ובאימייל. כאשר רשתות הדור החמישי 5G ישיגו חדירה נרחבת בקרב משתמשי התקשורת הניידת המהירה, השימוש בטלה רפואה יתרחב אף יותר.

לא מעט רופאים, גם בישראל, כבר עושים זאת ופוגשים את המטופלים שלהם לעתים רחוקות מאשר בעבר ורק כאשר חלה באמת הרעה במצבם והיא מחייבת בדיקה גופנית של ממש.

יתרון נוסף של הטלה-רפואה: אפשרות של הרופא המטפל האישי לקיים ועידת וידיאו עם יועץ מומחה נוסף, הנמצא רחוק מהמרפאה הקהילתית, גם בחו"ל, כאשר בשיחה הזאת משתתף גם המטופל.

השימוש בטכנולוגיות אלו, אומרים המצדדים הנלהבים בהרחבת השימוש בטלה-רפואה במסגרת שירותי בריאות קהילתיים, אינו רק מצמצם את הסיכון של הרופא, עובדי המרפאות הקהילתיות והמטופלים להידבקות בקורונה אלא גם את הסיכוי להידבק במחלות אחרות. אם תימשך הנסיקה בפנדמיית הקורונה, אפשרות השימוש בטלה-רפואה תפחית סיכון למטופלים וגם לספקי שירותי הבריאות להימצא במגע עם חולים אחרים הממתינים לתורם בחדר המתנה של מרפאת הרופא הקהילתי. יותר ויותר מטופלים יישארו בבתיהם ויקיימו את המגע השגרתי עם הרופא שלהם כאשר מצבם והתסמינים שהם מציגים אינם מוגדרים כמסכני חיים.

האשפוז הביתי הפרטי שהקים הרופא שחשש מקורונה

במאמר אחר שפורסם בשבוע שעבר ב-Forbes תואר מקרה של רופא בעל ניסיון של 20 שנה, שבחודש מארס השנה בא במגע עם נשא של נגיף הקרונה במהלך לוויה. הוא עצמו נחשב למצוי בקבוצת סיכון גבוה לחלות בקורונה. "לקחתי את המצב הזה באופן מאוד רציני", כתב ד"ר וויליאם או'קונור. הוא סיפר כי באזור מגוריו הבדיקות לקורונה נשמרו רק למי שהציג תסמינים בעוד שהוא היה א-סימפטומטי.

במחקר של חברת דלויט שנעשה בארה"ב עלה כי יותר מ-50% מהנשאלים הביעו רצון שכל בדיקות המעבדה שהרופא ישלח אותם לבצע – במידה שאלו ניתנות לביצוע בבית – ייעשו באמצעות מכשור ביתי פשוט, שרק הולך ומשתכלל

הוא הזמין דרך האינטרנט בעלות של פחות מ-150 דולר, כך כתב, "ציוד כדי לבנות את האשפוז הביתי הפרטי שלי וכדי לחוש בטוח יותר גם עבור שישה מילדיי". למעשה, בדרך זאת צמצם בהוצאותיו הרגילות על קבלת שירותי רפואה בהשוואה להוצאות שהיו לו לפני שפרצה המגיפה. ד"ר או'קונור העיד: "באמצעות טכנולוגיות הטלה-רפואה נהניתי גם מטיפול והשגחה רפואית טובים, נוחים ויחסית פשוטים יותר עבורי ועבור משפחתי".

הוא ציין כי לא מעט מהמעקבים שמבצעים רופאי משפחה ואחרים אחרי מצבם של מטופליהם החולים במחלות כרוניות ניתן לבצע מרחוק מבלי שתיפגע איכותם. צמצום בטיפולי המעקב הללו, ה-check-ups המבוצעים תוך מגע פיזי של הרופא עם המטופל, גם יחסוך דרמטית את העלויות של ארגוני הבריאות השונים, ספקי שירותי הרפואה לציבור, והם יוכלו לתעל את המשאבים והכספים לשיפורים בבתי החולים.

מחקר אחר שנעשה בארה"ב גילה כי רופאים שהשתמשו בטלה-רפואה הפחיתו ב-20% את משך הזמן של "ביקור רופא" – פחות מ-12 דקות שהקדישו למטופל – והפגישה מרחוק היתה גם יותר יעילה לשני הצדדים.

מכשיר ביתי לבדיקת סטורציה מומלץ בכל בית. צילום: אילוסטרציה

או'קונור גם ממליץ שהרופאים המטפלים יעודדו את המטופלים שלהם לרכוש לעצמם מכשירים מתקדמים כמו Apple Watch למעקב אחרי מצב בריאותי. ואמנם גם בהקשר לציוד הזה חלה עלייה בשנה האחרונה מ-11% בקרב צרכני הטכנולוגיות האישיות בארה"ב ב-2019 עד כדי 46% מאחר שהם מסייעים לקשר בין מטופל לרופא ומייתרים את הצורך להגיע לביקור פיזי במרפאה. יתר על כן, קיימת המלצה שבדומה למכשירי מדידת לחץ דם ביתיים, מטופלים ירכשו לביתם מכשיר פשוט, בגודל של כדור פינג-פונג, שבעזרתו יוכלו למדוד את רמת החמצן בדם – נושא קריטי כשמדובר למשל בקורונה; וכן מכשיר אק"ג ביתי קטן, פשוט מאוד, שהמטופל ילמד להשתמש בו ולספק לרופאו את הממצאים בתקשורת מקוונת.

לא בכדי הראה מחקר של חברת דלויט שנעשה בארה"ב שיותר מ-50% מהנשאלים הביעו נכונות ושביעות רצון להשתמש בציוד הביתי הזה ודומיו לשם אבחון ראשוני של מצבם הבריאותי לפני שהם מגיעים בכלל לפגישה במרפאה הקהילתית. הם אפילו הביעו רצון שכל בדיקות המעבדה שהרופא ישלח אותם לבצע – במידה שאלו ניתנות לביצוע – ייעשו באמצעות מכשור ביתי פשוט, שרק הולך ומשתכלל.

רופא עד הבית למאותגרים טכנולוגית ולאוכלוסיית גיל הזהב

אלא שמול ההתלהבות הזאת, ההולכת וגדלה במיוחד בארה"ב, הזהיר מחקר שפורסם בחודש שעבר ב-JAMA כי "למרות ה'בום' שממנו נהנית הטלה-רפואה, נראה שהטכנולוגיות הללו עדיין לא מתאימות לכל אחד ובמיוחד יש קשיים בשימוש בהן בקרב אוכלוסיית "גיל הזהב", בגירים בני 65 ומעלה, שרק הולכת וגדלה בזכות העלייה המתמשכת בתוחלת החיים. ראוי אפוא שכל אלה הדוחפים עתה בהתלהבות לאימוץ שירותי טלה-רפואה ישימו לב גם לאזהרות של מחברי אותו דו"ח מחקר אמריקאי. לא מן הנמנע שממצאיו תקפים גם לאוכלוסיית הזקנים בישראל.

אוכלוסיית המחקר היתה בת 4,525 בגירים כמדגם מייצג. 43% מהם היו גברים. הגיל הממוצע היה 79.6 שנים. 69% מהם היו לבנים, 21% שחורים ו-6% ממוצא לטיני-היספני ואחרים ממוצא אסיאתי או ילידי.

38% מקרב 13 מיליון האמריקאים בגילאים המבוגרים אינם מוכנים ל"ביקורי רופא וירטואליים" עקב היעדר ניסיון וקשיים בהפעלת טכנולוגיות שונות. שיעור זה עשוי לרדת ל-32% אם יזכו ב"תמיכה חברתית" ובהדרכה צמודה כלשהי כיצד להשתמש בטכנולוגיות הללו

המחקר מצא כי 38% מבני 65 אינם מוכנים עדיין לעבור ל"ביקורים וירטואליים" ולביקורי וידיאו עם הרופא האישי המטפל בהם. הסיבות לכך: קשיים שונים, ביניהם ירידה בשמיעה, בראייה וגם קשיים בשימוש בטכנולוגיות חדישות.

הטכנולוגיות הללו עדיין לא מתאימות לכל אחד ובמיוחד יש קשיים בשימוש בהן בקרב אוכלוסיית "גיל הזהב". צילום: אילוסטרציה

במחקר זה נמצא בנוסף כי בעוד שרבים מהזקנים רוצים ומסוגלים ללמוד את השימוש במכשירים שנדרשים לטלה-רפואה, אלה שאצלם יש סימנים של דמנציה או סובלים מבדידות חברתית מתקשים לעשות שימוש בציוד הביתי הזה ועבורם טלה-רפואה תהיה בלתי אפשרית. "עבור אוכלוסיה זאת עם בעיות קליניות וגריאטריות, אסור לפסול את הצורך בביקורי רופא שייעשו בבתיהם של המטופלים", ציינו מחברי המחקר והוסיפו כי נדרש לכן שינוי בגישה: במקום שהמטופל הקשיש יגיע פיזית למרפאת הרופא, האחרון יבוא לביתו של המטופל ויבצע את הבדיקות והמעקב אחרי מצב החולה.

לפי המחקר, שעשה שימוש בנתונים של שירותי "מדיקר" ובמחקר מ-2018 על מגמות בתחום הבריאות של אוכלוסיית הזקנים בארה"ב, ההערכה היא ש-38% מקרב 13 מיליון האמריקאים בגילאים המבוגרים הללו אינם מוכנים ל"ביקורי רופא וירטואליים" עקב היעדר ניסיון וקשיים בהפעלת טכנולוגיות שונות. שיעור זה עשוי לרדת ל-32% אם יזכו ב"תמיכה חברתית" ובהדרכה צמודה כלשהי כיצד להשתמש בטכנולוגיות הללו.

המחקר אף מצא כי אפילו שימוש בטלפון הוא בגדר אתגר עבור 20% מבני 65 ומעלה כשמדובר בתקשורת עם הרופא שלהם. מחברי דו"ח המחקר מייחסים את הקושי הזה לבעיות שמיעה אבל גם לקשיים בדיבור שמובילים לאי הבנה בתקשורת כאשר היא נעשית באופן מקוון ולא בפגישה פנים אל פנים. יתרה מכך, לרבים מהמטופלים הזקנים אין גישה לאינטרנט והם כלל לא יודעים להשתמש במחשב ובתקשורת און-ליין, גם לא בדואר אלקטרוני.

נושאים קשורים:  מגזין,  טלה מדיסין,  גיל הזהב,  קשישים,  ביקור בית,  ביקור רופא,  רפואת קהילה,  רפואה מרחוק,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
10.09.2020, 21:16

ההבדל הגדול בין. שחקני הכדורסל
לשחקני הכדורגל
להוציא מן הכלל מקרים נדירים

13.09.2020, 08:03

במקום \'טלה רפואה\' אפשר לכנות זאת \'חרטא רפואה\'
רואים את התוצאות אצל החולים שמגיעים בכל זאת - עשו אלף בדיקות מיותרות שנשלחו ביעוץ וירטואלי חוץ מאשר בדיקה פיסיקלית פשוטה שהיתה מאבחנת את מצבם טוב יותר (לפחות בתחום שלי).
ה\'כאילו\' רפואה הוירטואלית מתאימה לאקרדיטציות ושאר שטויות שמטרתן להראות שיפור ביצועים וכימות מספרים אבל לא רפואה ממש.