• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
קורונה עולמי

ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני תופעה חדשה: "עייפות פנדמית"

הציבור מגלה ירידה במוטיבציה לציית להנחיות וה-WHO מציע לממשלות: "תנו לאנשים אפשרות לחיות את חייהם - הגבלות רחבות טווח עלולות שלא להיות ברות ביצוע לכולם לאורך זמן"

"סינמה על המים". דוגמה ליוזמה יצירתית ולבילוי במרחבים פתוחים. צילום: עיריית תל אביב

למרות התמיכה הציבורית עד כה באסטרטגיות התגובה למגיפת הקורונה, מדינות החברות באזור האירופאי של ארגון הבריאות העולמי מדווחות על סימני "עייפות פנדמית"  (PANDEMIC FATIGUE) באוכלוסיותיהן.

עייפות פנדמית מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"ירידה במוטיבציה לציית להנחיות המניעה מהידבקות בנגיף, המופיעה באופן הדרגתי, לאורך זמן, והמושפעת מרגשות, חוויות ותפיסות" של הפרט את הסיטואציה.

מנהלים של משרדי בריאות וראשי שירותי בריאות הציבור מכל 56 המדינות באזור האירופאי של WHO, לצד מומחים בפסיכולוגיה חברתית ומדעי ההתנהגות, ראשי ארגוני בריאות אחרים באירופה ונציגים של ארגוני החברה האזרחית, זומנו אתמול (ב') למפגש וירטואלי יוצא דופן, בו חשפו מומחי ארגון הבריאות העולמי  פעולות קונקרטיות וכיוונים אסטרטגיים למיגור העייפות הפנדמית, הציגו לקחים שנלמדו ממדינות שונות ושיתפו בדוגמאות - כולל מישראל - לדרכים יעילות להתמודדות עם התופעה.

עייפות פנדמית היא תגובה צפויה וטבעית למשבר ממושך בבריאות הציבור ולו בשל כך שהחומרה וההיקף של מגיפת COVID-19 הביאו ליישום צעדים פולשניים, בעלי השפעה חסרת תקדים על חיי היומיום של כלל הציבור, כולל אלה שלא נפגעים ישירות מהנגיף עצמו.

כדי ליצור הַמְּרַצָּה מחודשת של הציבור להמשך התנהגות מניעתית במגיפת 19-COVID מוצעת תכנית פעולה המשלבת גורמים רבים. הפעולות המוצעות חייבות להתבסס על חסמים ומנועים לפעולה, שאנשים חווים ויש ליישמן בצורה משולבת בכל רבדי החברה. אסטרטגיות, שנועדו לשמר ולהחיות מחדש את התמיכה הציבורית, חייבות להיות מבוססות על שיקולי בריאות הציבור, החברה, התרבות והכלכלה, ועליהן להבטיח שאף אחד "לא יישאר מאחור".

ממשלות נדרשות ליישם חמישה עקרונות רוחביים בכל יוזמה, מדיניות או קמפיין תקשורתי, שמטרתם לשמר ולהחיות מחדש את התמיכה הציבורית במאמצי המניעה:

א. היו שקופים ושתפו את הציבור בנימוקים שעומדים מאחורי ההגבלות שמוטלות, ובכל שינוי שיעשה בהן. הודו בכך שקיימות מגבלות של המדע והשלטון (בהתמודדות עם המגיפה).

ב. שאפו להגינות ברמה הגבוהה ביותר האפשרית בהמלצות ובהגבלות.

ג. היו עקביים ככל האפשר במסרים ובפעולות והימנעו מצעדים סותרים.

ד. היו מתואמים ככל הניתן, כדי למנוע מסרים מבלבלים בין מומחים ודוברים.

ה. שאפו ליכולת חיזוי בנסיבות בלתי צפויות. למשל, על ידי שימוש בקריטריונים אובייקטיביים להטלת הגבלות ולכל שינוי שיעשה בהם.

מסמך מפורט על אודות עייפות פנדמית, שפורסם לקראת המפגש, מבליט מספר מצומצם של פעולות מעוררות מחשבה ממדינות שונות. הדוגמה שכותבי המסמך בחרו להביא מישראל היא היוזמה "סינמה על המים" של עיריית תל אביב, סינמטק תל אביב וחברת גני יהושע, שהקרינו בסוף חודש אוגוסט סרטים על מסך ענק אל מול צופים בסירות פדלים באגם.

"עידוד עסקים מקומיים וחברות הזנק לחשוב בצורה יצירתית ו'לעשות דברים אחרת' הם מפתח להבטחת הזדמנויות בילוי ומרחבים בטוחים, שהם אלמנטים קריטיים בהתמודדות עם עייפות פנדמית", נכתב שם. 

נושאים קשורים:  ד"ר ינון שנקר,  עייפות פנדמית,  הנחיות לציבור,  בריאות הציבור,  ארגון הבריאות העולמי,  עיריית תל אביב,  חדשות,  קורונה,  מגיפת הקורונה
תגובות
אנונימי/ת
06.10.2020, 23:39

כמדומני שממשלת ישראל דאגה באופן יוצא מן הכלל לעבור על 5 כללי היסוד הנ"ל, ונראה לי שהתוצאות נראות בשטח. מזל שלא הביאו בכנס את מדינת ישראל כדוגמה למה שקורה אם לא מיישמים את הכללים הנ"ל.

אנונימי/ת
07.10.2020, 22:47

מסכים לגמרי-פרסמןמהיוםצסקר שאומר 65 אחוז מהציבור סובר שהתנהלות הממשלה כושלת