המחקר הנוכחי בחן את ההשפעות של טיפול משולב הכולל Bevacizumab ופרוטוקול mFOLFOX6י(modified fluorouracil,יleucovorin, and oxaliplatin) כקו ראשון לטיפול בגרורות בכבד, ממקור מעי גס וחלחולת, שאינן ניתנות לכריתה וחיוביות למוטציה ב-RAS.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך בין אוקטובר 2013 לדצמבר 2017 והשתתפו בו מטופלים עם גרורות בכבד, ממקור מעי גס וחלחולת, שאינן ניתנות לכריתה וחיוביות למוטציה ב-RAS. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי זרועות: mFOLFOX6 יחד עם Bevacizumab (זרוע A) או mFOLFOX6 בלבד (זרוע B). היכולת לכריתת הגרורות נקבעה ע"י צוות רב מקצועי מקומי.
נקודת הסיום המרכזית במחקר הייתה השיעור המעשי של מטופלים שהפכו להיות מתאימים לכריתת R0 של הגרורות בכבד. נקודות הסיום המשניות כללו את התגובה של הגידול, ההישרדות והרעילות של הטיפול. החוקרים השתמשו בשיטת אקראיות חסומה (block randomization).
אוכלוסיית הכוונה-לטפל (Intention-to-treat) כללה 241 מטופלים. בסך הכל חולקו באופן אקראי 121 מטופלים לזרוע A ו-120 מטופלים לזרוע B. החציון של זמן המעקב היה 37.0 חודשים עבור כל המטופלים.
תוצאות המחקר הראו כי השיעורים לכריתת R0 של הגרורות בכבד היו 23% (27 מתוך 121) בזרוע A ו-5.8% (7 מתוך 120) בזרוע B, עם הבדל מובהק בין הקבוצות (P<0.01). בנוסף, נמצא כי למטופלים בזרוע A היו שיעורי תגובה אובייקטיבית גבוהים יותר באופן מובהק (54.5% בהשוואה ל-36.7%; P<0.01), הישרדות ללא התקדמות מחלה ארוכה יותר (9.5 בהשוואה ל-5.6 חודשים; P<0.01) וחציון הישרדות כוללת ארוך יותר (25.7 בהשוואה ל-20.5 חודשים; P=0.03) בהשוואה למטופלים בזרוע B. בנוסף, נמצא כי הוספה של Bevacizumab קשורה ליותר אירועים של פרוטאינוריה (9.9% בהשוואה ל-3.3%; P=0.04) ויתר לחץ דם (8.3% בהשוואה ל-2.5%; P<0.05).
החוקרים הסיקו כי עבור מטופלים עם גרורות בכבד ממקור מעי גס וחלחולת, חיוביות למוטציה ב-RAS, שלא היו ניתנות לכריתה תחילה, טיפול משולב הכולל Bevacizumab ו-mFOLFOX6 העלה את היכולת לכרות את הגרורות בכבד ושיפר את שיעורי התגובה וההישרדות בהשוואה לטיפול עם mFOLFOX6 בלבד.
מקור: