שעות עבודה ארוכות מובילות למותם של 745 אלף בני אדם מדי שנה בעולם. כך לפי מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר ב-Environment International בשיתוף ארגון הבריאות העולמי וארגון העבודה הבינלאומיILO .
עוד בעניין דומה
במחקר הובאו נתונים משנת 2016 ועל פי ה-WHO מתו בעקבות שעות עבודה ממושכות 745 אלף בני אדם ממחלות לב ושבץ מוחי. במיוחד מושפעים מבעיה בריאותית זו אלה החיים בדרום מזרח אסיה ובמערב הפסיפיק.
בארגון הבריאות העולמי ציינו כי על פי הערכה, מגמה זאת החמירה עוד יותר בגלל פנדמיית הקורונה. עוד לפני התפרצות המגיפה העולמית הסתמנה עלייה ב-9% לערך בתביעת מעסיקים מעובדיהם לעבוד יותר שעות בשבוע.
במחקר נטען כי 55 שעות עבודה בשבוע או יותר מזה נקשרות בעלייה ב-35% במקרים של שבץ מוחי ועלייה בסיכון של 17% ממוות ממחלת לב שניתן לקשרה לעבודה הארוכה וכל זאת בהשוואה לשבוע עבודה "נורמלי" של 40-35 שעות.
75% ממקרי המוות שהם תוצאה משעות עבודה ארוכות מדי הם בעיקר בגברים בגיל הביניים או זקנים יותר. לעתים תכופות מקרי המוות מתרחשים בהמשך החיים, לעתים עשור מאוחר יותר מהתקופה שבה אנשים אלה עבדו שעות ארוכות - הרבה יותר מ-8-7 שעות בכל יום בחמישה או שישה ימי עבודה שבועיים.
עוד לפי ה-WHO: בגלל מגיפת הקורונה עברו עובדים רבים לעבוד מבתיהם, במתכונת של "עבודה מרחוק", בין השאר בגלל ההאטה שחלה בכלכלות העולמיות עקב המגיפה ומתכונת זאת עלולה להעלות את הסיכונים הבריאותיים הנקשרים לשעות עבודה ממושכות.
"יש בידינו ראיות לפיהן במדינות שבהן הונהגו סגרים ארציים בגלל הקורונה, חלה עלייה בשעות העבודה כדי 10%. עוד לפי הדו"ח, שעות עבודה ממושכות, על פי הערכות שונות, אחראיות לשליש ממחלות שונות הקשורות בעבודה והן גם הסיבה למחלות הקשורות בשחיקה שחשים עובדים עקב עבודתם הממושכת.
החוקרים ציינו כי שתי דרכים הקשורות בעבודה ממושכת מובילות לתוצאי בריאות חמורים: עקב תגובות פיזיולוגיות ישירות שאחראיות למצבי דחק (סטרס) וכן כאשר עובדים הנדרשים לשעות עבודה ארוכות נוטים לאמץ התנהגויות שהן במהותן מזיקות לבריאות כמו עישון, צריכת אלכוהול מוגברת, פחות שעות שינה מהנדרש לבריאות וכן צריכת פריטי מזון שאינם בריאים.
בעיה אחרת שנולדה עקב העבודה מרחוק בתקופת הפנדמיה: בבריטניה למשל הוביל הדבר לעלייה ב-6 שעות עבודה נוספות שאינן מתוגמלות על ידי מעסיקים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
