• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
דעות

לחיות עם הקורונה באמצעות מערכת רב שכבתית של הגנה ומוכנות

הנגיף ממשיך לחיות בתוכנו אך עתה כבר יש בידינו כלים מגוונים להתמודדות - לא רק חיסונים אלא גם חדשנות בהוראה ושיח מתמשך אודות הבריאות, אודות הקורונה, אך גם מעבר לה

"פתיחת בתי הספר תביא לעלייה מסוימת בהדבקה, אבל השילוב של ההגנה הרב שכבתית הניתנת באופן מותאם לאוכלוסיות שונות, יוכל להביא לניהול סיכונים נכון". צילום: אבשלום ששוני/ פלאש 90

פתיחת הלימודים היא יום מרגש. עבורי זה גם היום שבו סהר, בני הבכור, מתחיל כיתה א'. הוא יחד עם אחיו הקטן עמית נמצאו שליליים בבדיקה הביתית שביצעו ערב קודם לכן ולאחר שיחה על בית הספר והגן החדשים כמו גם על הקורונה, יצאו אתמול נרגשים להתחיל את הלימודים. פתיחת שנת הלימודים השנה נעשתה שוב תחת צלה של המגיפה, אך הפעם נלקחה החלטה לא פשוטה אך נכונה בעיני – לחשוב באופן כוללני כפי שמקובל בבריאות הציבור, לחשוב מה הן החלופות, מה היתה המשמעות של סגירת מוסדות הלימוד בשנה שעברה ובזאת שלפניה ולאחר דיונים רבים לבנות מערכת רב שכבתית של הגנה ומוכנות.

פתיחת שנת הלימודים אפשרה שיח מעמיק בתוך בתי הספר, יחד עם מורים, מנהלים, ההורים וכמובן הילדים, אל מול הרשויות המקומיות והחברה האזרחית. חיים עם הקורונה משמעותם בדיוק השיח הזה, ההבנה שהנגיף ממשיך לחיות בתוכנו אך לאחר למעלה משנה יש בידינו כלים מגוונים להתמודדות, לא רק חיסונים אלא גם חדשנות בהוראה ובעיקר להמשיך את השיח אודות הבריאות, אודות הקורונה, אך גם מעבר לה.

אך אסור לשכוח שלא כל בתי הספר יכלו להיפתח. שיעורי ההדבקה עדיין גבוהים, למרות הבלימה במקדם ההדבקה ומספר החולים הקשים. מחובתנו, כמו לגבי החיסונים, לעשות מעקב פרטני אחרי המתרחש במוסדות החינוך השונים, לבחון לא רק את ההדבקות ואת החיסונים אלא גם את הצדדים הרגשיים וההתפתחותיים ולסייע למי שהצרכים שלו גדולים יותר.

בשיחות עם מורים ומנהלי בתי ספר, גני ילדים והורים לא מעט שמחים על פתיחת שנת הלימודים, למרות החשש שלהם, בגלל הראייה הרחבה של המקום של בית הספר בחיים של הילדים ושל הקהילה. פתיחת בתי הספר תביא לעלייה מסוימת בהדבקה, אבל השילוב של ההגנה הרב שכבתית הניתנת באופן מותאם לאוכלוסיות שונות, יוכל להביא לניהול סיכונים נכון.

חשוב להבין שמחובתה של המדינה לספק את כל התנאים להתמודדות עם הקורונה, בהיבט הבריאותי, הכלכלי והחברתי. אך היישום הוא תמיד תלוי הקשר ומקום. הדבר נכון לגבי בתי ספר כמו גם לגבי החגים הקרבים. על כולנו לחשוב ולדבר ברמת המשפחה והחברים כיצד נחגוג, כיצד נוכל להתנהל נכון יותר בארוחות, באוורור מקום הארוחה וצמצום של המשתתפים, ומאידך בדאגה לאוכלוסיות שצריכות תמיכה, בשל בדידות, ביטחון תזונתי או כל היבט אחר. בזה ניכרת המחויבות החברתית שלנו והסולידריות. ערים שונות יצאו ביוזמות חשובות והנחיות על סמך הניסיון וההיכרות של התושבים.

ואי אפשר לסיים בלי מעט חשבון נפש לקראת השנה החדשה. עדיין בתי החולים הציבוריים הלא ממשלתיים נמצאים בעיצומים - לא ייתכן שבשנת קורונה לא נסיים את תהליך ייצובם. הדברים הוכנסו בתקציב שמוצע לאישור אך אין את הזמן לכך. לא רק בתי החולים בעומס אדיר, גם קופות החולים בקהילה וכמובן שירותי בריאות הציבור אשר עוסקים במניעה וחקירות אפידמיולוגיות, בקביעת הנחיות שונות ויישומן. דו"ח מבקר המדינה שם שוב על השולחן את המצב החמור של ההתמודדות עם מגיפות בישראל. מערכות הבריאות השונות חייבות לקבל את המשאבים הנדרשים של תשתיות וכוח אדם, זה חלק מהחוסן החברתי שלנו.

לקראת השנה החדשה נקווה לשינוי בסדרי עדיפות, אשר יבואו לידי ביטוי במערכת הבריאות ובשאר המערכות הציבוריות אשר מהוות את התשתית למענה בשגרה ובחירום.

הכותב הוא אפידמיולוג ורופא מומחה בבריאות הציבור; מנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב; יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל

(המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום")

נושאים קשורים:  מגיפת הקורונה,  שנת הלימודים,  דעות,  חדשות,  פרופ' נדב דוידוביץ',  בריאות הציבור,  מערכת הבריאות,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
05.09.2021, 04:14

היי ד"ר נדב,
מה השתנה מהסכנה על "לונג קוביד" והדבקה המונית בבי"ס שהחלטת לשנות את דעתך בנושא. הימור בחיי ילדים הוא לא סיכון סביר, יותר מי זה, המצב בארץ כרגע יותר גרוע מהגלים הקודמים: הכי הרבה מאומתים, מערכת החינוך פתוח, משק כמעט פועל ב100 אחוז. אם לא המרכיבים האלה מהווים סכנה מוגברת לתחלואה קשה ביותר?