חדשות

טיפול בתא לחץ הוכח כיעיל במניעת התפתחות דמנציה ואלצהיימר

חוקרים מאוניברסיטת ת"א מציגים תוצאות חד משמעיות: טיפול בתא לחץ הוביל לשיפור בתפקוד כלי הדם ובזרימתו למוח, לירידה בעומס העמילואיד, ביכולות הזיכרון, בקשב ובריכוז ובמהירות עיבוד המידע במוח

טיפול בתא-לחץ ב"אסף הרופא" (צילום: "אסף הרופא")
טיפול בתא לחץ ב"אסף הרופא-שמיר". צילום: דוברות בית החולים

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליח לשקם פגיעה מוחית על ידי טיפול היפרברי (תא חמצן). זאת הפעם הראשונה במדע העולמי שטיפול לא-תרופתי מוכח כיעיל במניעת התהליכים המובילים להתפתחות של מחלת האלצהיימר. המחקר שילב סדרת טיפולים בתא לחץ של קבוצת נסיינים מעל גיל 65 לצד ממצאי מעבדה שנלקחו ממודל חיות.

המחקר נערך בהובלת החוקרים פרופ' שי אפרתי, פרופ' אורי אשרי, ד"ר רונית שפירא, ד"ר פבלו בלינדר וד״ר אמיר הדני, כולם מבית הספר סגול למדעי המוח ומהפקולטות למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב וכן מהמרכז הרפואי שמיר. תוצאות המחקר פורץ הדרך מתפרסמות היום בכתב העת Aging.

רפואה היפרברית היא צורת טיפול שבמסגרתה המטופלים שוהים בתאים מיוחדים, שבהם הלחץ האטמוספרי גבוה בהרבה מהלחץ שאנו חווים בגובה פני הים, ובנוסף נושמים אוויר המורכב מ-100% חמצן. רפואה היפרברית נחשבת לבטוחה, והיא כבר משמשת לטיפול בשורה ארוכה של מצבים רפואיים, לרבות בישראל. בשנים האחרונות מצטברות ראיות מדעיות לכך שפרוטוקולים ייחודיים של טיפולים היפרבריים יכולים לשפר את אספקת החמצן למוח ולעודד את ייצורם של כלי דם ותאי עצב חדשים.

השלב הראשון במחקר נערך במודל חיות ובמסגרתו הוכיחו באופן ישיר בבדיקת רקמת המוח כי פרוטוקול טיפולי  מסוים מביא לשיפור תפקוד כלי הדם, ליצירת כלי דם חדשים, מונע את שקיעתם של פלאקים עמילואידיים חדשים על תאי העצב ואף מוביל להסרת פלאקים עמילואידיים קיימים. העמילואידים, כידוע, הם חלבונים בלתי-מסיסים, ששקיעתם במוח מקושרת למחלות ניווניות קשות כמו אלצהיימר.

בשלב הבא נבדקה השפעת הטיפול גם בבני אדם מעל לגיל 65 עם ירידה בתפקודי המוח בדגש על ירידה משמעותית בזיכרון – שלב לפני אלצהיימר ודמנציה. הטיפול כלל סדרה של 60 טיפולים בתאי לחץ, לאורך תקופה של 90 יום, והערכת ההשפעה המוחית נעשתה באמצעות MRI ברזולוציה גבוהה. פרוטוקול הטיפול ההיפרברי הוביל לזרימה משופרת ב-16% עד 23% של דם למוח, לשיפור בזיכרון של 16.5% בממוצע, לשיפור בקשב ובריכוז של 6% בממוצע ולשיפור ממוצע במהירות עיבוד המידע של 10.3%.

"על ידי לימוד וטיפול בסימפטומים של מחלת האלצהיימר בחיות מודל נוכל ליישם את ההבנות שלנו גם בבני אדם", מסביר פרופ' אשרי. "לאחר סדרת טיפולים היפרבריים, מבוגרים שכבר סבלו מאובדן זיכרון הראו שיפור בזרימת הדם במוח וכן שיפור ממשי בביצועים קוגניטיביים. בכך הצלחנו להדגים את הפוטנציאל הטמון ברפואה היפרברית לטיפול במצבים נוירולוגיים שמקורם בהיפוקסיה, כלומר במחסור בחמצן שמגיע לתאים".

"פריצת הדרך התאפשרה הודות לגישה מחקרית חדשה העושה שימוש במיקרוסקופים מולטי-פוטוניים", אומר ד"ר פבלו בלינדר. "זה אפשר לנו לעקוב אחרי שיפורים במדדים של חיות המודל במעבדה לפני ואחרי כל טיפול בתא, ובד-בבד לעקוב אחרי קוטר כלי הדם והיווצרות הפלאקים העמילואידיים במוחם".

"השילוב של חיות מודל שאפשר ללמוד מהן על הפתולוגיה של המחלה, יחד עם טיפול קיים וזמין, מעורר תקווה לגבי היכולת שלנו להילחם באחד האתגרים הגדולים ביותר של העולם המערבי", מוסיפה ד"ר רונית שפירא. "לפי התוצאות שלנו, טיפולים היפרבריים בגיל צעיר עשויים למנוע כליל את המחלה הקשה".

פרופ' אפרתי מסכם: "על ידי טיפול בבעיית השורש של ההידרדרות הקוגניטיבית עם הגיל, אנחנו למעשה ממפים את הדרך לקראת מניעה. ייתכן שרפואה היפרברית טומנת בחובה את ההזדמנות לחיות עם תפקוד מוחי גבוה ללא קשר לגיל הכרונולוגי. הרעיון הוא להתחיל בטיפולים לפני הופעתם של תסמינים קליניים לדמנציה, עוד לפני ניוונן ואובדנן של רקמות מוח רבות, בשלב שבו נחסמים כלי דם ויורדת זרימת הדם ואספקת החמצן במוח, וזה יכול להופיע כבר בגיל צעיר יחסית".

נושאים קשורים:  דמנציה,  אלצהיימר,  תא לחץ,  רפואה היפרברית,  אוניברסיטת תל אביב,  מחקר ישראלי,  חדשות,  פרופ' שי אפרתי,  פרופ' אורי אשרי,  ד"ר רונית שפירא,  ד"ר פבלו בלינדר,  ד״ר אמיר הדני
תגובות
10.09.2021, 09:56

מרשים ביותר

10.09.2021, 12:23

מחקר על 6 בני אדם ללא כל קבוצת ביקורת לא נראה תקף כדי לבסס הנחיה טיפולית גורפת.
יתרה מכך, אין התייחסות לפרוטוקולים אחרים לטיפול ב ad כמו של ד"ר ברדזין למשל.

אנונימי/ת
10.09.2021, 15:25

כדאי לשים לב להבדל בין מובהקות סטטיסטית למובהקות קלינית, אבל בכל מקרה הדבר מחייב קבוצת ביקורת

10.09.2021, 18:41

חוויתי באופן אישי את השפעתה החיובית ביותר של הרפואה ההיפרבארית. כבר ב 2009 טופלתי בתא הלחץ באסף הרופא, בפיקוחו של פרופ' שי אפרתי, בנסיון לתקן נזק מוחי שנגרם כתוצאה מסינדרום ראמזי-האנט. לאחר 60 טיפולים, התגברתי על כל תופעות הנזק באונה הטמפורלית השמאלית כולל שיפור משמעותי בפרפוזיה, ובניית כלי דם חדשים במקום אלה שנהרסו. כל התופעות הקליניות(סחרחורות 24 שעות ביממה), חלפו. הטיפול בוצע ללא פרוטוקול מוכר וללא נסיון קודם אך הצליח מעל ומעבר לציפיות.

10.09.2021, 20:24

אבל לא היתה לך קבוצת ביקורת. ייתכן שהשיפור היה קורה גם ללא הטיפול ההיפרברי. רק בריאות.

אנונימי/ת
10.09.2021, 23:12

אתה באמת רופא?

אנונימי/ת
11.09.2021, 07:13

לא יכולתי שלא לברר. אתה בעצם רופא שיניים מכובד. זה היה ברור לפי התגובה שלך כי אתה לא עוסק ברפואה בכלל וטוב שכך. פחדתי שחס וחלילה אתה מטפל בחולים וממליץ להם לזרוק עשרות אלפי שקלים בתא לחץ או יותר גרוע להכריח את קופת חולים לממן טיפולים בתא לחץ על חשבון המדינה.

אנונימי/ת
11.09.2021, 08:19

כמות החולים שטופלה במשך שנים בתא הלחץ היתה הרבה יותר גדולה
האם בחרו באותם שישה שהראו שיפור מסוים? ( סטטיסטי)

אנונימי/ת
12.09.2021, 22:47

גם ככה בנשימה אנחחנו מנצלים פיות משליש מהחמצן אז, אז מה העניין בלשאוף 100% חמצן. יתכן ולחץ התא מסייע אבל כמה?
מעניין מה הפרוטוקול של הטיפול?

13.09.2021, 12:16

חוקרים נכבדים- תבדקו מה עדיף לאנשי גיל הזהב: בילוי שעות של ישיבה בטלה ומדכאת בתוך צינור עתיר חמצן - או עיסוק בפעילות פיזית מעניינת ומאתגרת לגוף ולנפש

13.09.2021, 13:39

א. נניח שטיפלנו בתא הלחץ ההיפרבארי . זהו טיפול שהוא יקר ומשכו גם מוגבל בזמן. מה יקרה לאחר הטיפול במשך עוד כעשרים או שלושים השנים הבאות ?
ב. כידוע היטב , הנשמה ב 100% חמצן למשך 24 שעות או יותר יכולה לגרום לפיברוזיס של הריאות וזו הסיבה שהנשמה ב - 100% חמצן מוגבלת בזמן, וכמו כן בהנשמות ממושכות נותנים, בעזרת מכונות ההנשמה או מסכות החמצן, תערובת של 24% חמצן (באוויר ריכוזו 20%).
ג. ידוע שמתן חמצן בריכוז גבוה גורם להתכווצות! של כלי הדם, ואילו מתן של גז הדו - תחמוצת הפחמן (CO2) גורם להרחבת! כלי הדם.
ה. במקרים של חסימת עורק הרשתית המרכזי , אחד הטיפולים שנהגו היה טיפול בחמצן היפרבארי, אזי ראשית, כאמור, החמצן ההיפרבארי עוד מחמיר את התכווצות העורקים כולל את עורק הרשתית המרכזי. ההיגיון היה שאזור המקולה בנוכחות חמצן אטמוספרי (כאמור 20%) אינו מחומצן ע"י עורק הרשתית (הוא מחומצן ע"י כלי הדם של הכורואיד) אבל בנוכחות חמצן היפרבארי תהיה דיפוזיה של חמצן לכל שכבות הרשתית (וזה נכון), אבל שאלתי היא . מה קורה ברגע שיוצאים מהחדר של הלחץ ההיפרבארי - הרשתית תמות כמובן, כמו ממש לפי החימצון ההיפרבארי, ולכן טיפול זה כיום אינו מקובל או לפחות אין לו היגיון רפואי מבוסס.
ו. לטיפול ההיפרבארי יש חשיבות גדולה בטיפול במקרים הדורשים חימצון יתר, כמו למשל בטיפול בפצעי גפיים סוכרתיים , או טיפול במחלות צוללים שם יש צורך באיזון לחצים וגם איזון לחץ אדים חלקי של החמצן והחנקן וכו'
ז. עם כל הכבוד למקום, למוסד ולמכשיר ועם כל הצניעות בכך שאינני עוסק בתחום (אני רופא עיניים), מידי פעם מופצים מאמרים על פלאי התא ההיפרבארי, ואולם לעניות דעתי, חלקם מבוצעים ללא קבוצות ביקורת כפי שאמרו קודמי, וחלקם לעניות דעתי והשכלתי המוגבלת, חסרים היגיון ביולוגי מוכח.

מעניין מאוד, שמחה שעובדים בכיוון הזה בארץ. מחלת אלצהיימר לא בידיים של המטופל גם האם להקפיד על כל הטיפול הנדרש, תזונה ופעילות גופנית. עז תמיד היה עצוב לחשוב שאנו רופאים לומדים ועובדים כל החיים ולא משקיעם מספיק לתחום הזה כדי למצוא טיפול מספיק אפקטיבי למניע מחלת אלצהיימר ודמנציה וכולנו פעם נגיע לגיל מתקדם וגם עוד להורים שלנו. אף אחת לא בטוח שהוא ומשפתו מחוסנים נגד המחלות האלה. אז חשוב לקדם זה לשימוש בקהילה שנוירולוג תיתן הפניה או המלצה לטיפול בתא לחץ למי שהומלץ ויש סימנים התחלתיים של המחלה או ירידה בזיכרון ואפשר להגיע לטיפול דרך ק״ח או ביטוח פרטי, להציג זה לקופות החולים.