חדשות

סקירת מחקרים: הקשר בין אובדן שמיעה ודמנציה

מחקרים אחרונים מצביעים על כך שאובדן שמיעה מעלה את הסיכון לדמנציה בשל אינטראקציה חברתית מופחתת המובילה לפגיעה במבנה ובתפקוד המוח

אובדן שמיעה בגיל מבוגר (צילום: אילוסטרציה)

אובדן שמיעה עלול להגביר את הסיכון של אדם לפתח דמנציה, בין היתר באמצעות אינטראקציה חברתית מופחתת, ואילו שימוש במכשירי שמיעה עשוי להאט או למנוע ירידה קוגניטיבית. האתר Medicalnewtoday סוקר מחקרים שהראו קשר בין ירידה בשמיעה לדמנציה.

על פי מחקר משנת 2016, כמעט רבע מהאנשים בארה"ב בני 12 שנה ומעלה סובלים מאובדן שמיעה כלשהו. אנשים בני 80 ומעלה צפויים לסבול מירידה מתקדמת יותר בשמיעה. מחקר של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מצביע על כך שבקרב בני 45 ומעלה, גברים נוטים יותר מנשים לסבול מלקות שמיעה. כ-7% מהאנשים בטווח הגילאים הזה משתמשים במכשיר שמיעה. אובדן שמיעה עלול לתרום לבידוד חברתי, לירידה באיכות החיים, לנכות, דיכאון ודמנציה.

מחלת האלצהיימר, הסוג השכיח ביותר של דמנציה, שכיחה יותר בקרב אנשים בני 65 ומעלה. בארה"ב, אחד מכל עשרה אנשים בקבוצת גיל זו סובל מדמנציה. מחקר משנת 2018 שעקב אחרי 3,777 משתתפים במשך 25 שנה מצא קשר בין אובדן שמיעה לסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה.

מאמר משנת 2020 בחן קשרים פוטנציאליים בין אובדן שמיעה ודמנציה והציע ארבעה מנגנונים אפשריים לקשר בין המצבים: הראשון - שינויים פיזיים באוזן ובקליפת המוח גורמים לשני המצבים. מחקרים מצאו שלחלק מהאנשים עם אלצהיימר יש שינויים במבנה האוזן הפנימית ובעצבי השמיעה המובילים למוח. בדמנציה וסקולרית, פגיעה בכלי הדם עלולה לפגוע גם במנגנון השמיעה.

אנשים עם אובדן שמיעה עלולים להחמיץ מידע מילולי ורגשי, שהוא חיוני באינטראקציה חברתית. אובדן המידע החיוני הזה עלול לפגוע ישירות במבנה ובתפקוד המוח. לדברי המחברים, אינטראקציות חברתיות מופחתות מהוות גורם סיכון לדמנציה, כמו עישון וחוסר פעילות גופנית.

ירידה בשמיעה מעמיסה עומס קוגניטיבי על תהליכים אחרים. האדם ששמיעתו פגועה משתמש ביותר אנרגיה כדי להבין מה הוא שומע, וזה מפחית את המשאבים הזמינים לתהליכים קוגניטיביים אחרים כגון זיכרון, עיבוד שפה וקשב. בנוסף, המאמץ לנסות להבין את מה שנאמר, במיוחד בסביבות רועשות, עלול להוביל לירידה בתפקודי מוח אחרים, האופיינית לאנשים עם דמנציה.

המנגנון הרביעי שהחוקרים מציעים מתייחס לשינויים באונה הטמפורלית המדיאלית (MTL) של המוח. לאנשים עם מחלת אלצהיימר יש הצטברויות חריגות של חלבון בשם טאו בתוך הנוירונים, ועודף חלבון בטא עמילואיד שיוצר פלאקים בין נוירונים. שינויים אלה בנוירון מופיעים מוקדם ביותר באזור ה-MTL, המעורב בעיבוד שמיעתי. בנוסף, אנשים שסובלים מאובדן שמיעה מציגים גם שינויים בנוירונים באזור ה-MTL, דבר המצביע על קשר בין שני המצבים, וגם על קשר דו-כיווני, כלומר, אובדן שמיעה עלול להחמיר שינויים המובילים למחלת אלצהיימר, בעוד שאלצהיימר עלול לגרום לשינויים שמחמירים את אובדן השמיעה.

מניעת דמנציה ואובדן שמיעה

מאמר שפורסם ב-The Lancet בשנת 2020 ממליץ להגן על האוזניים מפני רעש מוגזם ולהשתמש במכשירי שמיעה במידת הצורך כדי למנוע או לעכב דמנציה. אנשים מבוגרים עשויים להפיק תועלת מביצוע בדיקות שמיעה קבועות. המלצה זו מצטרפת להמלצות אחרות למניעת דמנציה, ביניהן: להישאר פעיל מבחינה חברתית, פיזית וקוגניטיבית; הימנעות מטבק ואלכוהול; שמירה על משקל תקין ולחץ דם; הימנעות מזיהום אוויר. לדברי מחברי המאמר, צעדים אלה יכולים למנוע או לעכב 40% ממקרי הדמנציה.

גורמי סיכון לאובדן שמיעה כוללים חשיפה לרעש חזק; שעוות אוזניים או הצטברות נוזלים; נקב בעור התוף; סוכרת; לחץ דם גבוה; מחלות לב;    שבץ; פגיעת מוח; תרופות אוטוטוקסיות לטיפול בסרטן ובמחלות לב; היסטוריה משפחתית של אובדן שמיעה.

כדי למנוע אובדן שמיעה מומלץ: להוריד את עוצמת הקול בטלוויזיה, ברדיו או באוזניות; להימנע מהכנסת חפצים לאוזן (כולל מקלוני אוזניים); לקבל טיפול לריכוך שעוות אוזניים אצל רופא; לדווח לרופא על כל שינוי הקשור לשמיעה בזמן נטילת תרופות.

סקירה משנת 2018 הראתה שחלק מהמבוגרים החיים עם דמנציה מגיבים היטב להתאמת מכשיר שמיעה. לאנשים הסובלים משתי הבעיות מומלץ: לקבל טיפול מקלינאי תקשורת; להזכיר לבני השיח לדבר לאט וברור ולהסתכל עליהם ישירות תוך כדי שיחה; להחליף את סוללות מכשיר השמיעה באופן קבוע; לשהות במקומות שקטים.

נושאים קשורים:  דמנציה,  אובדן שמיעה,  מחקרים,  חדשות
תגובות