קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים בקריסה. את התגלית המרעישה הזו חשף מנכ"ל משרד הבריאות במסגרת התכנית להפחתת יוקר המחיה. הצורך להוריד את המחירים הוא מיידי, אך כדאי כבר כעת לחשוב על המחר.
לפי הדיווחים, הרגולטור שחולל את המשבר – משרד הבריאות, רשות שוק ההון ואגף התקציבים באוצר – בוחן מספר צעדי חירום כדי למנוע את הקריסה.
אפשר להתחיל את הסיפור בשנת 2015, אז החליטה רשות שוק ההון לבטל את ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים ובמקביל, לחייב את הקופות לקלוט את המבוטחים המזדקנים. נקודת ציון אחרת היא אוקטובר 2019, אז הודיעה חברת הביטוח מנורה על הפסקת שיווק ביטוחי סיעוד פרטיים, מה שהוביל להחלטה דומה מצד יתר חברות הביטוח.
הקריסה הנוכחית צפויה לפגוע כבר בשנה הקרובה במבוטחי ה"כללית", ובהמשך בשאר הקופות. ביטוחם הסיעודי של כ-4.5 מיליון ישראלים נמצא כעת בסכנה.
אל לנו לתת יד למצב שבו הרגולטור מתערב בצורה בוטה בזכות הבחירה שלנו, לא בתחום הביטוח הרפואי ובוודאי שלא בתחום ביטוח הסיעוד
אחד העקרונות המנחים את תחום הביטוח הוא שמקרה הביטוח יהיה ברור, חד ערכי ולא ניתן לוויכוח ולפרשנות. ככל שמקרה הביטוח ברור יותר ומוגדר יותר, כך ניתן לבטח אותו בצורה טובה יותר ולקבוע את הפרמיה שמגדרת את הסיכון בצורה מדויקת. אבל בסיעוד, הגדרת מקרה הביטוח סובייקטיבי בצורה מפחידה. זאת, כאשר ביד אחת המדינה הקלה את הקריטריונים לזכאות לביטוח סיעודי והפכה את היכולת לבטח את המקרים הללו לבלתי אפשריים, ובשנייה דחפה את המבוטחים לשעבר של הביטוחים הקבוצתיים לידי קופות החולים, תוך יצירת תחרות אגרסיבית שהובילה למחירי הפסד. בעוד מספר שנים, כולנו נשלם את המחיר.
הפתרון למשבר מתחיל קודם כל בהשבת זכות הבחירה שנגזלה מאזרחי מדינת ישראל. אל לנו לתת יד למצב שבו הרגולטור מתערב בצורה בוטה בזכות הבחירה שלנו, לא בתחום הביטוח הרפואי ובוודאי שלא בתחום ביטוח הסיעוד. יש להחזיר לשוק את ביטוח הסיעוד הקבוצתי שיודע לתת פתרונות אד הוק, אמנם לא מושלמים, אבל עם כל החסרונות הפתרון הזה עדיף על מה שקיים היום. את ההחלטה אם הוא מתאים לפלוני או לא, המבוטח הוא שצריך להחליט ולא הרגולטור.
הגורמים העוסקים בנושא הסיעוד רבים מדי - הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, קופות החולים, משרד העבודה והרווחה, ולצידם חברות הביטוח - ויוצרים סלט ביורוקרטי
פתרון לטווח ארוך מורכב לטעמי משלושה שלבים. ראשית, יש להגדיר מחדש את מקרה ביטוח הסיעוד. רצוי במיוחד להוציא אותו מידי הרגולטור ולהחזיר אותו להחלטה של כל חברה בנפרד. יש להעלות גם לדיון ציבורי וגם לדיון מקצועי מי הוא חולה סיעודי, מי הוא אותו קשיש או אותו חולה שבאמת מגיע לו תגמול סיעודי ועבורו מוכרים את הביטוח. רק כך נוכל להגדיר מקרה מזכה חד ערכי, ניתן למדידה ולקביעה. האדם ידע בדיוק מה הוא רוכש ומתי יקבל פיצוי כספי, וחברת הביטוח תדע בדיוק איך לתמחר את זה.
שנית, הגורמים העוסקים בנושא הסיעוד במדינת ישראל רבים מדי; הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, קופות החולים, משרד העבודה והרווחה וגורמים נוספים, ולצידם גורמים פרטיים – בעיקר חברות הביטוח – יוצרים סלט ביורוקרטי. ריבוי המטפלים והיקף הבעיה מחייבים שינוי התייחסות מן השורש. יש לרכז את כל הטיפול בנושא הסיעודי במדינת ישראל תחת קורת גג אחד וכמו בנושא הבריאות, יש להקים רשות ממלכתית אחת, שתקבל את כל הסמכויות ותחתיה יפעלו שאר הגורמים.
שלישית, הדרך הנכונה לפתור את בעיית הסיעוד במדינת ישראל לטווח הרחוק היא לא על ידי הגדלת נטל המס, אלא על ידי מתן הקלות מס למי שירכוש ביטוח סיעוד פרטי בגיל צעיר, או, כפי שבוחן הרגולטור, להפוך את הסיעוד לרכיב פנסיוני מוכר, כדוגמת שאר הרכיבים הפנסיוניים המוכרים בשכר. צעד זה יבטיח שבעוד 30 או 40 שנה, למרבית אוכלוסיית מדינת ישראל יהיה ביטוח סיעוד טוב ורחב היקף, עם פרמיה קבועה וערכי סילוק.
עד 2030 צפויים להיתוסף לאוכלוסיה כמיליון נפשות. מאחר שההוצאה לנפש בקרב בני 75 ומעלה עומדת על 17,206 שקל לשנה, לעומת 5,000 שקל בקרב כל שכבת הגיל מתחת, ההזדקנות תיצור נטל כבד על ההוצאה לבריאות
רק החלשים, שבאמת נזקקים לתמיכת המדינה, יקבלו קצבאות סיעודיות במסגרת חוק סיעוד ממלכתי. עד שנת 2030 צפויים להיתוסף לאוכלוסיית ישראל כמיליון נפשות. מאחר שההוצאה לנפש בקרב בני 75 ומעלה עומדת על 17,206 שקל לשנה, לעומת 5,000 שקל בלבד בקרב כל שכבת הגיל שמתחתיהם, ההזדקנות תיצור נטל כבד על ההוצאה לבריאות.
קריסת הביטוחים הסיעודיים עשויה להתגלות כהזדמנות עבור הרגולטור לפתוח מחדש את השוק, ולתת למיליוני ישראלים את הביטוח שיאפשר להם לשמור על כבודם, גם כחולים סיעודיים באחרית ימיהם.
ד"ר אודי פרישמן הוא מומחה למדיניות בריאות העומד בראש "קבוצת ד"ר פרישמן" וחברת הייעוץ "פרש קונספט" ומחבר הספר "העיקר הבריאות"
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
