דוננמב האטה את קצב ההתקדמות הקלינית בחולי אלצהיימר

נכון להיום קיים מחסור בטיפולים יעילים למחלת האלצהיימר. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA', מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות ואת תופעות הלוואי של הטיפול עם דוננמב, נוגדן המכוון לסילוקם של רבדי עמילואיד מוחיים.

לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר פאזה 3, רב-מרכזי (277 מרכזי מחקר רפואיים/בתי חולים ב-8 מדינות), אקראי, כפול סמיות, ומבוקר אינבו, למשך 18 חודשים בסך הכל. במסגרת המחקר נאספו 1,736 משתתפים המאובחנים עם מחלת אלצהיימר סימפטומטית בשלב המוקדם (ליקוי קוגניטיבי קל/ דמנציה קלה), אשר נמצאו עם פתולוגית עמילואיד וטאו ברמה נמוכה/בינונית או גבוהה, בהתבסס על הדמיית טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (positron emission tomography) בתקופה שבין יוני 2020 ועד לנובמבר 2021 (ביקור החולה האחרון לתוצא הראשוני אירע בחודש אפריל 2023).

משתתפי המחקר הוקצו באקראי, ביחס של 1:1, לטיפול עם דוננמב (n=860) או אינבו (n=876) במתן תוך ורידי כל 4 שבועות, ובמשך 72 שבועות בסך הכל. המשתתפים בקבוצת הדוננמב הוחלפו לקבלת אינבו באופן סמוי במידה והתקיימו הקריטריונים להשלמת המינון.

התוצא הראשוני של המחקר היה שינוי במדד ה-integrated Alzheimer Disease Rating Scaleי(iADRS) מתחילת המחקר ועד לשבוע 76 (טווח, 0-144; ציונים נמוכים יותר מצביעים על פגיעה גדולה יותר). היו 24 תוצאים מגודרים (gated outcomes) (ראשוני, שניוני, וחקרני), כולל התוצא השניוני של שינוי בסכום התיבות של ציון ה-Clinical Dementia Rating Scaleי(CDR-SB) (טווח, 0-18; ציונים גבוהים יותר מצביעים על פגיעה גדולה יותר). בדיקה סטטיסטית הקצתה α של 04. לבדיקת תוצאי אוכלוסייה של טאו בדרגה נמוכה/בינונית, והשאר (01.) לתוצאי אוכלוסייה משולבים.

מתוצאות החוקרים עולה כי מבין 1,736 משתתפים שהוקצו באקראי (גיל ממוצע, 73.0 שנים; 996 [57.4%] נשים; 1182 [68.1%] עם פתולוגית טאו בדרגה נמוכה/בינונית ו-552 [31.8%] עם פתולוגית טאו בדרגה גבוהה), 1,320 (76%) השלימו את הניסוי. מתוך 24 התוצאים המגודרים, 23 היו מובהקים סטטיסטית. השינוי בממוצע הריבועים הפחותים (LSM: least-squares mean) במדד ה-iADRS לאחר 76 שבועות עמד על 6.02- (רווח בר-סמך של 95%, -7.01 עד 5.03-) בקבוצת הדוננמב, ו-9.27- (רווח בר-סמך של 95%, -10.23 עד -8.31) בקבוצת האינבו (הפרש, 3.25, רווח בר-סמך של 95% 1.88-4.62; P < .001) באוכלוסיית פתולוגית הטאו בדרגה נמוכה/בינונית, ו-10.2- (רווח בר-סמך של 95%, -11.22 עד 9.16-) עם דוננמב ו-13.1- (רווח בר-סמך של 95% -14.10 עד -12.13) עם אינבו (הפרש, 2.92, רווח בר-סמך של 95%, 1.51-4.33; P < .001) באוכלוסייה המשולבת.

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי השינוי ב-LSM מבחינת ציון ה-CDR-SB לאחר 76 שבועות היה 1.20 (רווח בר-סמך של 95%, 1.00-1.41) תחת הטיפול עם דוננמב ו-1.88 (רווח בר-סמך של 95%, 1.68-2.08) בקבוצת האינבו (הפרש, 0.67-; רווח בר-סמך של 95%, -0.95 עד 0.40-]; P < .001) באוכלוסייה עם פתולוגית טאו בדרגה נמוכה/בינונית ו-1.72 (רווח בר-סמך של 95%, 1.53-1.91) עם דוננמב, ו-2.42 (רווח בר-סמך של 95%, 2.24-2.60) בקבוצת האינבו (הפרש, 0.7-, רווח בר-סמך של 95% -0.95 עד -0.45]; P < .001) באוכלוסייה המשולבת.

בנוסף לכך, הפרעות הדמיה הקשורות לעמילואיד, של בצקת או תפליט, אירעו בקרב 205 משתתפים (24.0%; 52 סימפטומטיים) בקבוצת הדוננמב ו-18 (2.1%; 0 סימפטומטיים במהלך המחקר) בקבוצת האינבו. תגובות הקשורות לעירוי אירעו בקרב 74 משתתפים (8.7%) מקבוצת הדוננמב, ו-4 (0.5%) מקבוצת האינבו. שלושה מקרי תמותה בקבוצת הדוננמב ומקרה אחד בקבוצת האינבו נחשבו כקשורים לטיפול.

לסיכום, בקרב חולי אלצהיימר סימפטומטיים בשלב המוקדם, אשר נמצאו עם פתולוגית עמילואיד וטאו, הטיפול עם דוננמב הוביל להאטה מובהקת מבחינת ההתקדמות הקלינית של המשתתפים לאחר 76 שבועות טיפול בקרב אלו שנמצאו עם פתולוגית טאו בדרגה נמוכה/בינונית, וכן באוכלוסייה שנמצאה עם פתולוגית טאו בדרגה נמוכה/בינונית וגבוהה.

מקור:

Sims JR, Zimmer JA, Evans CD, et al. Donanemab in Early Symptomatic Alzheimer Disease: The TRAILBLAZER-ALZ 2 Randomized Clinical Trial. JAMA. 2023;330(6):512–527. doi:10.1001/jama.2023.13239