מחקרים

הפחתת שיעור הזיהומים בקרב דיירי בתי אבות

דיירי בתי אבות אשר עברו הליך של דה-קולוניזציה באמצעות רחצה קבועה עם כלורהקסידין ומתן פולידין לאף הראו סיכון נמוך יותר להעברה לבית חולים בשל זיהומים, בהשוואה לטיפול שגרתי

04.03.2024, 15:12
בית אבות בישראל (צילום: אילוסטרציה)

דיירי בית אבות נמצאים בסיכון מוגבר לזיהום, אשפוזים, וקולוניזציה של אורגניזמים העמידים לתרופות מרובות. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The New England Journal of Medicine', החוקרים ערכו מחקר אקראי של אשכול (cluster-randomized trial) על דה-קולוניזציה אוניברסלית, בהשוואה לרחצה שגרתית בבתי אבות.

המחקר כלל תקופת בסיס של 18 חודשים וכן תקופת התערבות של 18 חודשים. תהליך הדה-קולוניזציה כלל שימוש בכלורהקסידין עבור כל הרחצה השגרתית של החולים, וכן מתן פולידין (Povidone-iodine) לאף פעמיים ביום במשך 5 הימים הראשונים לאחר קבלתם של החולים, ולאחר מכן פעמיים ביום במשך 5 ימים כל שבוע.

התוצא הראשוני של המחקר היה העברה לבית החולים עקב זיהום. התוצא השניוני היה העברה לבית חולים מכל סיבה שהיא. החוקרים ערכו אנליזת הקצאה (intention-to-treat) difference-in-differences עבור כל תוצא, עם שימוש במודלים מעורבים ליניאריים מוכללים לצורך השוואת תקופת ההתערבות לעומת תקופת הבסיס על פני קבוצות המחקר.

נתוני החוקרים כללו בסך הכל 28,956 דיירים מ-28 בתי אבות. מתוצאות החוקרים עולה כי מבין מקרי ההעברות לבית חולים בקבוצת הטיפול השגרתי, 62.2% (ממוצע בין המתקנים השונים) נבעו מזיהום במהלך תקופת הבסיס, ו-62.6% נבעו מזיהום במהלך תקופת ההתערבות (סיכון יחסי, 1.00; רווח סמך של 95%, 0.96 עד 1.04). הערכים המקבילים בקבוצת הדה-קולוניזציה היו 62.9% ו-52.2% (סיכון יחסי, 0.83; רווח בר-סמך של 95%, 0.79 עד 0.88), עבור הפרש בסיכון יחסי, בהשוואה לטיפול השגרתי, של 16.6% (רווח בר-סמך של 95%, 11.0 עד 21.8; P<0.001).

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי מבין השחרורים מבית האבות בקבוצת הטיפול השגרתי, העברה לבית חולים מכל סיבה שהיא היוותה 36.6% בתקופת הבסיס ו-39.2% בתקופת ההתערבות (סיכון יחסי, 1.08; רווח בר-סמך של 95%, 1.04 עד 1.12). הערכים המקבילים בקבוצת הדה-קולוניזציה היו 35.5% ו-32.4% (סיכון יחסי, 0.92; רווח בר-סמך של 95%, 0.88 עד 0.96), עבור הפרש בסיכון היחסי, בהשוואה לטיפול השגרתי, של 14.6% (רווח בר-סמך של 95%, 9.7 עד 19.2). המספר שנדרש לטיפול (number needed to treat) היה 9.7 לצורך מניעת אשפוז אחד הקשור לזיהום, ו-8.9 לצורך מניעת אשפוז אחד מכל סיבה שהיא.

לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי בקרב דיירים המתגוררים בבתי אבות, דה-קולוניזציה אוניברסלית עם כלורהקסידין ופולידין לאף הובילה לסיכון יותר נמוך באופן מובהק להעברה לבית חולים בשל זיהום, וזאת בהשוואה לטיפול השגרתי.

מקור:

N Engl J Med 2023; 389:1766-1777 DOI: 10.1056/NEJMoa2215254

נושאים קשורים:  מחקרים,  בית אבות,  חיידקים עמידים,  כלורהקסידין,  זיהומים
תגובות