למרות שהקשר בין מספר השיניים ושבריריות נבחן לעומק, התפקיד המגשר של מצב תזונתי על קשר זה טרם נבדק. במחקר זה נכללו 6,664 נבדקים המתגוררים במערב סין. שבריריות גופנית נקבעה באמצעות פנוטיפ אותו פיתח פריד.
עוד בעניין דומה
מצב תזונתי הוערך באמצעות מדד MNA-SFי(MiniNutrition Assessment-Short Form). רגרסיה ליניארית מרובה בוצעה לצורך הערכה של הקשר הישיר בין מספר שיניים, תזונה ושבריריות. מודלים מגשרים ומודל לניתוח משוואות מבניות (Structural Equation Model- SEM) בוצעו לצורך בחינה של התפקיד המגשר אותו משחק מצב תזונתי על הקשר בין מספר שיניים לבין שבריריות.
עבור 6,664 הנבדקים מעל גיל 50 שנים, שיעורי ההמצאות של שבריריות עמדו על 6.2%. תוצאות ניתוח רגרסייה ליניארית מרובה הדגימו קשר משמעותי בין מספר שיניים (בטא של -0.359, רווח בר-סמך של 95%, -0.473 ועד -0.244; p<0.001) לבין שבריריות. לאחר תקנון עבור ציוני MNA-SF, הקשר בין מספר שיניים לבין שבריריות נותר מובהק (בטא של -0.327, רווח בר-סמך של 95%, -0.443 ועד -0.211; p<0.001), מה שמכוון להשפעה חלקית בלבד של מצב תזונתי על קשר זה. ניתוח גישור הוכיח כי תזונה מגשרת באופן חלקי על הקשר בין מספר שיניים לבין שבריריות (השפעה עקיפה משוערת של -0.0121, רווח בר-סמך של 95%, -0.0151 ועד -0.0092; השפעה ישירה משוערת של -0.0874, רווח בר-סמך של 95%, -0.1086 ועד -0.0678) במודל מתוקנן. ההשפעה המגשרת פעלה בעקיפין דרך אובדן משקל, רמה נמוכה של פעילות גופנית ומוגבלות. ניתוח SEM אישש את הקשר בין מספר שיניים, תזונה ושבריריות.
מסקנת החוקרים הייתה כי שבריריות נמצאה קשורה למספר שיניים ומצב תזונתי ירוד, כאשר לתזונה הייתה השפעה מגשרת על הקשר בין מספר שיניים לבין שבריריות. ממצאים אלו תומכים בהערכה תזונתית והתערבות בבריאות הפה מוקדם ככל האפשר על מנת להפחית את הסיכון לשבריריות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
