הוועדה הקבועה של כתב העת The Lancet בנושא דמנציה פרסמה לאחרונה את הדו"ח למניעה, התערבות וטיפול בדמנציה לשנת 2024.
עוד בעניין דומה
הדו"ח מציג ראיות מעודדות ומדגיש כי כמעט מחצית ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה תיאורטית על ידי טיפול ב-14 גורמי סיכון, הכוללים 12 גורמים שזוהו בדו"ח הקודם משנת 2020 ושני גורמי סיכון חדשים הניתנים לשינוי: אובדן ראייה לא מטופל ורמות גבוהות של כולסטרול LDL.
הדו"ח מדגיש את חשיבות המניעה לאורך כל מהלך החיים, כאשר פעולות להפחתת הסיכון לדמנציה צריכות להתחיל מוקדם ולהימשך לאורך כל החיים. הסיכון מתרכז באנשים מסוימים ולכן התערבויות צריכות לעתים קרובות להיות רב-רכיביות.
הדו"ח ממליץ על פעולות ספציפיות להפחתת הסיכון לדמנציה, כולל הבטחת חינוך איכותי לכל, עידוד פעילויות מעוררות קוגניטיבית בגיל המעבר, הנגשת מכשירי שמיעה, טיפול יעיל בדיכאון, עידוד שימוש בקסדות ומיגון ראש בספורט, עידוד פעילות גופנית, הפחתת עישון, מניעה או הפחתה של יתר לחץ דם, איתור וטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול LDL מגיל המעבר, שמירה על משקל בריא, הפחתת צריכת אלכוהול גבוהה, יצירת סביבות תומכות ומותאמות גיל, הפחתת בידוד חברתי, הנגשת בדיקות וטיפול באובדן ראייה והפחתת חשיפה לזיהום אוויר.
כותבי הדו"ח מציינים כי הפוטנציאל למניעה גבוה יותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית ובקרב קבוצות מיעוט וקבוצות סוציואקונומיות נמוכות.
לגבי אנשים שכבר אובחנו עם דמנציה, הדו"ח ממליץ על התערבויות לאחר האבחון שיכולות לעזור לאנשים לחיות טוב עם דמנציה, כולל תכנון לעתיד. על פי הדו"ח, יש חשיבות להתערבויות רב-רכיביות להתמודדות עבור בני משפחה מטפלים וניהול תסמינים נוירופסיכיאטריים.
כותבי הדו"ח מזכירים את ההתקדמות בטיפולים עבור מחלת אלצהיימר, עם כמה ניסויים של נוגדנים המכוונים לעמילואיד-β המראים יעילות בהפחתת ההידרדרות לאחר 18 חודשי טיפול. עם זאת, הם מציינים כי ההשפעות הללו קטנות והתרופות נוסו באנשים עם מחלה קלה ומעט במחלות אחרות. טיפולים אלה אושרו בכמה מדינות אך יש להם תופעות לוואי משמעותיות, עם מעט נתונים על השפעות ארוכות טווח.