מחקר שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קולומביה ו-Rush University Medical Center, חושף תובנות חדשות על המסלולים התאיים המובילים למחלת אלצהיימר ולהזדקנות מוחית אלטרנטיבית.
עוד בעניין דומה
המחקר, שפורסם בכתב העת Nature בסוף אוגוסט, מבוסס על ניתוח מעמיק של 1.65 מיליון פרופילי RNA ברמת התא הבודד מהקורטקס הפרה-פרונטלי של 437 אנשים מבוגרים.
החוקרים זיהו שני מסלולים נפרדים של הזדקנות המוח, כאשר אחד מהם מוביל לדמנציה של אלצהיימר והשני להזדקנות מוחית ללא מחלה.
המחקר, שהובילו ד"ר נעמי חביב וגלעד גרין מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית בשיתוף חוקרים מהמרכז הרפואי אירווינג של אוניברסיטת קולומביה ומהמכון לחקר אלצהיימר במרכז הרפואי האקדמי "רוש" (Rush University Medical Center) בשיקגו, מספק בסיס תאי לפרספקטיבה חדשה על הפתופיזיולוגיה של מחלת אלצהיימר.
כדי למדל את הדינמיקה של הסביבות התאיות, החוקרים פיתחו מתודולוגייה בשם BEYOND, ובנו אטלס תאים מקיף של הקורטקס הקדם מצחי המבוגר. באמצעות כלים אלו הם זיהו את המסלולים הנפרדים של הזדקנות המוח, שכל אחד מוגדר על ידי שינויים פרוגרסיביים מתואמים בקהילות תאים מסוימות.
החוקרים מצאו שתאי גליה מסוימים קשורים באופן ישיר להתקדמות המחלה, ותאים אלו מופיעים במוח רק במהלך המחלה ומובילים להחמרתה.
החוקרים איתרו תתי-אוכלוסיות ייחודיות של תאי גליה ונוירונים המשויכים למאפיינים של מחלת אלצהיימר. באמצעות מודלים סיבתיים, החוקרים זיהו שתי תתי-אוכלוסיות נפרדות של תאי מיקרוגליה הקשורות לליפידים. אחת מהן מניעה את ההצטברות של החלבון עמילואיד-בטא, בעוד השנייה מתווכת את ההשפעה של עמילואיד-בטא על הצטברות החלבון טאו. בנוסף, זוהתה תת-אוכלוסייה של תאי אסטרוציטים המתווכת את ההשפעה של טאו על הירידה הקוגניטיבית.
הממצאים מספקים בסיס תאי להבנה חדשה של התהליכים במחלת אלצהיימר, ופותחים אפשרויות לפיתוח טיפולים מותאמים אישית - הן לאנשים בסיכון לאלצהיימר והן לאלה העוברים הזדקנות מוחית אחרת.