המחקר מראה כי בעוד 62% מהנשים המבוגרות מדרגות את חיי המין כחשובים במידה בינונית עד רבה מאוד עבורן, 90% מהרופאים הראשוניים מדווחים על חוסר ביטחון בטיפול בבעיות מיניות של נשים. גישור על פער זה דורש הגברת מודעות והכשרה מתאימה של הצוות הרפואי.
עוד בעניין דומה
בניגוד לתפיסות החברתיות המקובלות, אינטימיות מינית היא היבט חשוב בחייהן של נשים מבוגרות רבות. סקר שנערך בארה"ב בקרב נשים בנות 60 ומעלה הנמצאות בקשר זוגי (n=292) הראה כי 66% מהן דיווחו על פעילות מינית בששת החודשים שקדמו לסקר. שמירה על אינטימיות מינית מהווה היבט משמעותי ביחסים הרומנטיים של נשים מבוגרות רבות, וקיום מערכות יחסים קרובות הינו גורם חשוב לקידום הזדקנות מוצלחת דרך שיפור הבריאות, הרווחה ואיכות החיים.
דיספונקציה מינית, לפי ה-DSM-5, היא פגיעה משמעותית ביכולת של האדם להגיב מינית או לחוות הנאה מינית, הגורמת למצוקה משמעותית שאינה מוסברת על ידי מצב רפואי אחר. ההפרעות השכיחות ביותר הן הפרעת עניין ועוררות מיני (SIAD) והפרעת כאב חודרני באיברי המין (GPPD). תופעה זו שכיחה בקרב נשים מבוגרות, כאשר 80% מהנשים בנות 65 ומעלה בארה"ב מדווחות על בעיה מינית כלשהי, ו-13% מדווחות על בעיה מינית הגורמת למצוקה קלינית משמעותית. 12% מהנשים בנות 65 ומעלה מדווחות על חשק מיני נמוך הגורם למצוקה, ו-2% סובלות מכאב מיני הגורם למצוקה.
הגורמים לדיספונקציה מינית בנשים מבוגרות מגוונים, החל מגורמים ביולוגיים (כגון ירידה בהורמוני מין או התפתחות מחלות כרוניות המשפיעות על התגובה המינית, כמו סוכרת), דרך גורמים פסיכולוגיים (כגון הפרעות מצב רוח), גורמים בין-אישיים (כגון התפתחות בעיות בריאות כרוניות אצל בן/בת הזוג המשפיעות על האינטימיות) ועד לגורמים חברתיים-תרבותיים.
קיימות מספר אפשרויות טיפול: עבור הפרעת עניין ועוררות מינית (SIAD), ישנן תרופות כמו פליבנסרין וברמלנוטיד, אם כי הן מאושרות רק לנשים טרום-גיל המעבר. טיפול בטסטוסטרון נמצא יעיל ובטוח בנשים לאחר גיל המעבר. טיפולים לא תרופתיים כוללים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ושיטות מבוססות מיינדפולנס, אשר הראו יעילות בטיפול בתפקוד מיני.
לטיפול בהפרעת כאב חודרני באיברי המין (GPPD) ניתן לשלב התייחסות לתסמונת הגניטו-אורינרית של גיל המעבר (GSM) בעזרת חומרי סיכוך נרתיקיים, תכשירי אסטרוגן מקומיים או תרופות כמו אוספמיפן ופרסטרון. במקרים של כאב מתמשך או ירידה בגמישות הרקמות, פיזיותרפיה לרצפת האגן עשויה להוות פתרון יעיל.
החוקרים מסכמים כי אינטימיות מינית הינה היבט חשוב לאיכות חיים טובה לנשים מבוגרות רבות, ויש לקחת זאת בחשבון בעת הטיפול. שיפור המענה הרפואי בתחום זה יכול לתרום משמעותית לאיכות החיים של נשים מבוגרות. הם ממליצים על הרחבת ההכשרה של הצוות הרפואי, הגברת המשאבים המוקדשים לפיתוח טיפולים בתחום, והכללת טיפולים לא תרופתיים יעילים בכיסוי הביטוחי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
