הפסקת טיפול נוגד קרישה בחולים מבוגרים עם פרפור פרוזדורים קשורה לסיכון מוגבר משמעותית לשבץ מוחי, לאוטם שריר הלב ולמוות, ללא הפחתה משמעותית בסיכון לדימומים חמורים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Heart.
עוד בעניין דומה
המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת באת' בבריטניה, ניתח נתונים של יותר מ-20,000 חולים בני 75 ומעלה עם פרפור פרוזדורים ממאגר מידע של רישום רפואי ראשוני, בין השנים 2013-2017. המשתתפים במחקר החלו טיפול חדש בנוגדי קרישה פומיים (וארפרין או נוגדי קרישה פומיים ישירים).
החוקרים השוו את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגדי קרישה בתקופות של חשיפה וללא חשיפה לתרופות וכן בין סוגים שונים של נוגדי קרישה.
התוצאות הראו כי בתקופות ללא חשיפה לנוגדי קרישה, הסיכון לשבץ מוחי עלה פי 3.07, הסיכון לאוטם שריר הלב עלה פי 1.85 והסיכון למוות עלה פי 2.87, בהשוואה לתקופות של חשיפה.
הפסקת טיפול בנוגדי קרישה מתבצעת לעתים קרובות בשל חשש מדימומים. רופאים עשויים להמליץ על הפסקת הטיפול במטופלים שסבלו מדימום משמעותי, כמו דימום מוחי או דימום ממערכת העיכול. במקרים אחרים, ההחלטה מתקבלת כאשר מטופלים מבוגרים עם נטייה לנפילות חוזרות נמצאים בסיכון גבוה לדימום תוך גולגולתי. גם בקרב חולים עם דמנציה מתקדמת או מחלות כרוניות קשות, כאשר תוחלת החיים הצפויה קצרה, השיקול עשוי להיות הפסקת נוגדי הקרישה כדי להימנע מתופעות לוואי מיותרות.
בכתבה על המחקר באתר Science Daily מצוטטת עורכת המחקר, ד"ר אנקה מיטשל מאוניברסיטת באת', שאמרה כי יש לשקול את הסיכון המוגבר לשבץ מוחי בקרב מטופלים המפסיקים טיפול בנוגדי קרישה. לדבריה, מחקרים קודמים הראו כי שיעורי האבחון של פרפור פרוזדורים עולים עם הגיל וכי מצב זה מגביר את הסיכון לשבץ מוחי, להתקפי לב ולמוות.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהפסקת טיפול נוגדי קרישה בחולים מבוגרים עם פרפור פרוזדורים עלולה להוביל לתוצאות קשות וכי יש לשקול היטב את הסיכונים לפני הפסקת הטיפול. החוקרים ממליצים לרופאים לדון עם המטופלים בסיכונים וביתרונות של המשך טיפול בנוגדי קרישה ולהגיע להחלטה משותפת ומודעת.
ד"ר תומאס וולש, גריאטר אקדמי בבתי החולים המלכותיים המאוחדים בבריטניה ומנהל מחקר ורפואה ב-ReMind, מציין כי המחקר החדש מספק לרופאים ולמטופלים ראיות טובות יותר לקבלת החלטות מושכלות בנוגע לנוגדי קרישה. לדבריו, עד כה, רופאים שהמליצו למטופלים להפסיק ליטול מדללי דם לא יכלו לכמת את הסיכון המוגבר לשבץ מוחי, והנתונים החדשים מסייעים למטופלים ולרופאים לקבל מושג מוצק יותר לגבי הסיכונים.