בשנת 2021 נאמד מספרם של הישראלים המוגדרים כ"בני משפחה מטפלים" בכ-1.2 מיליון איש - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אולם, אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה הוסיפו למעגל זה הורים ואחים המטפלים בחיילים ובאזרחים שנפצעו, וכיום ההערכה היא כי מספרם מגיע לכ-1.5 מיליון ישראלים.
עוד בעניין דומה
נתון מדאיג נוסף הוא ירידת הגיל הממוצע של בני משפחה המטפלים בקרוביהם מ-55 ל-44. משמעות הדבר היא שכיום בני משפחה מטפלים שנמצאים בשיא הקריירה המקצועית והפריון הכלכלי שלהם מתמודדים עם עומס כפול של גידול ילדים וטיפול בבן משפחה עם מוגבלות או חולה.
הנתונים עלו בדיון דחוף שקיימה ועדת העבודה הרווחה בכנסת בנושא מצבם של בני משפחה מטפלים, שהתמקד בפגיעה הקשה בעובדים ההופכים למטפלים עיקריים בקרוביהם. את הדיון יזמו חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), משה רוט (יהדות התורה) ואחמד טיבי (תע"ל).
הנתונים שהוצגו בדיון הם ממצאי מחקר שערך מכון ברוקדייל, בשיתוף הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, CareGivers Israel. המחקר, שנערך שלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, מצביע על הרעה במצבם הכלכלי, החברתי ובבריאותם הפיזית של המטפלים בזקנים ובאנשים עם מוגבלויות, בהשוואה לאלה שאינם מטפלים.
59% מהמטפלים דיווחו על הרעה במצבם הרגשי-נפשי, לעומת 55% שאינם מטפלים. 41% מהמטפלים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי, בהשוואה ל-33% שאינם מטפלים. 27% מהמטפלים דיווחו על הרעה במצבם החברתי ובמצבם הבריאותי, בהשוואה ל-21% שאינם מטפלים.
ד"ר עדי הרקוביץ' אמיר ממכון ברוקדייל הוסיף כי "60% מבני המשפחה הם מטפלים עיקריים. רבע מהמטפלים באדם עם מוגבלות ושמינית מהמטפלים בזקנים עושים זאת ללא סיוע מאדם אחר. מעל 63% ציינו שהדבר מכביד עליהם. 44% מהמטפלים באנשים עם מוגבלות ו-32% מהמטפלים בזקנים דיווחו על עלייה בהיקף הטיפול מפרוץ המלחמה וציינו כי חלה הידרדרות פיזית ונפשית של בן המשפחה המטופל".
עוד מצא המחקר כי 45% מהמטפלים ציינו שהיה חסר להם מידע הקשור בטיפול ו-66% ציינו שלא נעזרו באף שירות המיועד לבני משפחה מטפלים בתחילת המלחמה.
הדוברים בדיון הציפו את העדר ההכרה בבן משפחה מטפל במערכות הרווחה והבריאות. חה"כ מזרסקי, שמטפלת בהוריה, אמרה בדיון: "האנשים האלו הם עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית ולכן אנחנו צריכים לקדם מדיניות. ראשית, להכיר במעמדם ושנית, לבצע התאמות נדרשות כדי שיוכלו להוסיף לעבוד לצד הטיפול. אני מכירה הרבה אנשים שמטפלים בהוריהם הקשישים ולא יודעים מה מגיע להם. בני המשפחה המטפלים אינם מוכרים ועל אף שהם מסייעים לכלכלת המדינה ולמערכת הרווחה, לא קיים מעמד כזה ואין זיהוי מי הוא בן משפחה מטפל במערכות הרווחה והבריאות".
רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel, ציינה כי במדינות רבות באירופה, בארה"ב ובאוסטרליה, יש מדיניות לאומית בנושא - בני המשפחה המטפלים אינם הבעיה אלא הפתרון עליו נשענות מערכות הרווחה והבריאות". לדבריה, בשונה ממדינות מפותחות רבות, בישראל אין הגדרה חוקית לבן משפחה מטפל ואין מדיניות לאומית סדורה המכירה באתגריהם הייחודיים, דבר המקשה על קידום זכויות, התאמות או תמיכה.
עם זאת, תחום בכיר רווחה בנציבות שירות המדינה ניסח ועיגן מדיניות כללית אחידה ומורחבת המתייחסת למעמדם ולזכויותיהם של בני משפחה מטפלים בקרב 90 אלף עובדים בשירות המדינה, המעסיק הגדול במשק. על פי ההגדרה, "בן משפחה מטפל" (caregiver) הינו עובד המטפל או המלווה בן משפחה עקב מוגבלות, מחלה קשה או כרונית ו/או ירידה תפקודית עקב זיקנה. ההגדרה מתייחסת לבן משפחה מדרגה ראשונה, ובתנאים מסוימים גם לקרובים נוספים. מדיניות זו אומצה גם על ידי אגף כוח אדם למשרתי הקבע בצה"ל.
תהילה מזרחי, עו"ס מנהלת תחום בכיר רווחה בנציבות שירות המדינה, סיפרה כי "בעקבות המלחמה עדכנו והרחבנו את ההגדרות של בני משפחה מטפלים. ההגדרה האחרונה המעודכנת נעשתה בפברואר 2024. הרחבנו את הגדרת בני המשפחה הנזקקים לטיפול, הוספנו ידועים בציבור וכאשר מדובר בבן משפחה יחיד או ערירי, הגדרנו כבני משפחה מטפלים קרובים מדרגה ראשונה: גיס, אחיין, דוד ודודה, סבא סבתא, נכד או נכדה".
במסגרת הנחיית נציב שירות המדינה, עובדים שהם בני משפחה מטפלים זכאים להפעלת שעון עבודה גמיש, לעבודה מרחוק, לאפשרות לעבודה במשרה חלקית למשך חצי שנה, לניצול ימי מחלה נוספים ותרומת ימי מחלה, וכן לאפשרות יציאה לחל"ת ולקבוצות תמיכה.
מיכל שוכמן, מנהלת תחום בני משפחה מטפלים במינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה, ציינה כי "מדובר בתחום חדש יחסית במשרד הרווחה, החל מ-2019. 100 רשויות מקומיות נותנות מענים לבני משפחה מטפלים, בהם: סדנאות, מיצוי זכויות, ימי עיון כנסים ועוד". לדבריה, לפני חודשיים הוקם שולחן עגול עם משרדי ממשלה נוספים, קופות החולים, ג'וינט, ברוקדייל והעמותה במטרה לאגם משאבים לטובת הנושא ולטובת שני יעדים: הקמת פלטפורמה דיגיטלית שבה יוכלו בני משפחה מטפלים להכיר את זכויותיהם במשרדים, והגדרה משותפת לבני משפחה מטפלים".
לדברי ליטל ברלב, ראש צוות מוגבלויות במכון ברוקדייל, בשנת 2022 נחקק חוק שירותי רווחה שמעניק זכויות לבני משפחה שמטפלים באנשים עם מוגבלויות, אך עדיין יש צורך בגיבוש מדיניות לאומית כוללת וסדורה בנושא.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
