מטרת החוקרים הייתה לבחון פרדיגמה כפולה (dual task - DT) קוגניטיבית-מוטורית בעכברים מבוגרים צעירים ובהמשך להעריך את השפעתה בגיל מבוגר.
עוד בעניין דומה
פעילות גופנית (physical activity - PA) קשורה לעתים קרובות למצב בריאותי כללי טוב יותר, במיוחד במבוגרים. ראיות רבות מצביעות על כך ש-PA יהיה מועיל יותר כאשר מיושם בשילוב עם אימון קוגניטיבי (cognitive training - CT) בו-זמנית (כלומר, ב-DT) או ברצף. אף על פי כן, המנגנונים הבסיסיים של הטבות כאלו נותרו חמקמקים.
במחקר הוכללו שלוש קבוצות של עכברים צעירים C57BL/6J (גיל 3.5 חודשים; 10 עכברים/קבוצה). העכברים קיבלו משימות קוגניטיביות, לבד (ביקורת) או בשילוב עם PA אשר יושמה ברצף (קבוצת SeqT) או בו-זמנית (קבוצת DT). העכברים אומנו בתא מסך מגע: תחילה במשימת למידה של אפליה חזותית (visual discrimination - VD), ולאחר מכן על היפוך שלה (reversal visual discrimination - RVD) אשר מעריכות גמישות קוגניטיבית לצד למידה פרוצדורלית. PA יושמה באמצעות הליכון תוצרת בית, שתוכנן כך שיתאים לחדרי מסך המגע ונקבע על 9 מ' לדקה. 14 חודשים לאחר מכן, החוקרים העריכו עוד יותר את ההשפעות של PA שיושמו בקבוצות ה-DT ו-SeqT, על הביצועים של העכברים בני ה- 19 חודשים.
תוצאות המחקר הדגימו שבהשוואה לקבוצות ה-SeqT והביקורת, עכברי DT הציגו באופן משמעותי למידה פרוצדורלית טובה יותר במשימות VD ו-RVD כמבוגרים צעירים. במשימת RVD, ביצועים משופרים היו קשורים הן לעיכוב והן לביצועים מוטוריים גרועים יותר. לבסוף, בעכברים בני 19 חודשים, עכברי DT ו-SeqT הציגו ביצועים מוטוריים וקוגניטיביים טובים יותר מאשר עכברי ביקורת.
החוקרים הסיקו כי פרדיגמת DT קוגניטיבית-מוטורית חדשה זו בעכברים מניבה מסגרת מעניינת שאמורה להיות שימושית להתאמת אימוני DT בהזדקנות, כולל מתן ידע על המתאמים הנוירוביולוגיים, כדי להפיק את המירב מהיתרונות שלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
