העולם שייך לצעירים? חובת הטיפול בגריאטרופוביה

ברצוני להציג מושג חדש בתחום הגריאטריה בישראל - גריאטרופוביה. גילנות הינו מונח המוכר שנים רבות, שמוגדר כיחס לא שוויוני מפלה כלפי אוכלוסיית האנשים בני 65 ומעלה בכל תחומי החיים כולל ברפואה [1]. לעומת זאת, גריאטריופוביה, או בלעז Geriatrismי[2], הינו מונח חדש בתחום גריאטריה, המשקף יחס שלילי לתחום הגריאטריה, מצד כל הנוגעים בדבר. במפתיע, היחס השלילי לגריאטריה, או גריאטרופוביה, מגיע קודם כל  מהנזקקים לשירותים אלה, כלומר האוכלוסיה המבוגרת, שעצם המילה גריאטריה מרתיעה אותה.

זכור לי מקרה שבו במסגרת עבודתי כמנהל מחלקה גריאטרית-שיקומית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, התבקשתי להעריך את פוטנציאל השיקום של חולה כבן 80 שאושפז במחלקה אורתופדית לאחר ניתוח לקיבוע שבר במפרק ראש הירך. במהלך ההערכה התרשמתי שהחולה מודע למצבו, שמור קוגניטיבית ומעוניין מאד לעבור שיקום, אך הוא סירב להתאשפז במחלקתי, לאחר שעדכנתי אותו שהשיקום אמור להתבצע במחלקה גריאטרית-שיקומית.

משום מה, תחום הטיפול באנשים זקנים, גריאטריה, מצטייר בעיני אנשים מבוגרים כרפואת סוף הדרך (מעין הוספיס), המטפל אך ורק בזקנים במצב סופני. אולם, אין הם מבינים שמטרתה של הרפואה הגריאטרית היא לעשות כל אשר לעיל ידה על מנת לעזור להם לא להגיע למצבים אלה.

כמו כן, קיימת רתיעה של כל העוסקים במקצועות טיפוליים כגון סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, פסיכולוגיה ורפואה, כולל רופאים צעירים בראשית דרכם, להתמחות בטיפול באנשים בני 65 ומעלה, מאחר שתחום הגריאטריה לא נחשב "סקסי" ומתגמל הן מבחינה רגשית (סיפוק מעצם הטיפול באוכלוסיה המבוגרת) והן מבחינה כלכלית [3, 4, 5].

כשם שברור לכל העוסקים במלאכה שישנה הצדקה לתחום התמחות ברפואת ילדים, מאחר והפיזיולוגיה, הפתולוגיה והקליניקה בילדים שונה בתכלית השינוי מזאת של אנשים בני 18 ואילך, ממש מאותם נימוקים יש מקום להתמחות ייחודית בגריאטריה, כלומר לאנשים בני 65 ומעלה [6].

אם תיאורטית נוציא מתוך בתי החולים הכלליים את מחלקות הילדים והיילודים, נקבל למעשה בתי חולים שמרבית החולים המאושפזים בהם הם בני 65 ומעלה

לכאורה, העולם נכון להיום שייך לצעירים וכל הפרסומות במדיה האלקטרונית מכוונות לפלח אוכלוסיה זה. תפישה מוטעית זאת מתעלמת מהעובדה שלאנשים בני 65 ומעלה יש צרכים השונים מאלה של האוכלוסיה היותר צעירה, ומצד שני יש להם יכולות כלכליות בלתי מבוטלות.

אי לכך, בבואנו לבחון נושא זה, יכול להיות עניין רב למשקיעים פוטנציאליים להשקיע כספים בפיתוח מוצרים ייחודיים לאוכלוסיה זאת [7]. למעשה, כל תחום שירות בחיינו, כולל שיווק, כלכלה, משפטים, ביטוח ועוד, יש לו גם נגיעה לאוכלוסיית הגיל השלישי, דבר המחייב התמקצעות ספציפית מצד נותני השירותים, כמו בכל תחומי הטיפול בעולם הרפואה.

בעולם המשפט למשל, בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות רבה בתחום ובנושאים שיש להם נגיעה ישירה לאנשים בני 65 ומעלה, כמו מתן ייפוי כוח מתמשך, כתיבת צוואות ומתן אישור לאפוטרופוס. כתיבת מסמכים אלה מצריכה שיתוף פעולה בין רופא גריאטר, שמעריך אם אדם מבוגר אכן כשיר מבחינה קוגניטיבית להביע את דעתו בעניינים המוזכרים לעיל; עורכי דין שצריכים לעבור הכשרה על מנת לטפל בסוגיות אלו (כמו במקרה של ייפוי כוח מתמשך) ובתי המשפט שצריכים לאשר ולתת תוקף למסמכים.

יש להקצות תקציבים על מנת לבנות בתי חולים המתאימים לצורכי אוכלוסיה זאת, לרכוש ציוד מתאים לטיפול בחולים אלה ולהכשיר צוותי רפואה שיטפלו בהם

כידוע, עקב ירידה במספר הילדים פר משפחה ועלייה משמעותית בתוחלת החיים הממוצעת מתחילת המאה ה-20, מספר ואחוז האנשים בני 65 ומעלה ילך ויגדל, במיוחד במדינות המערביות [8].

נכון להיום, אם תיאורטית נוציא מתוך בתי החולים הכלליים את מחלקות הילדים והיילודים, נקבל למעשה בתי חולים שמרבית החולים המאושפזים בהם הם בני 65 ומעלה. יתרה מזאת, על פי מידע שפורסם בשנתון הסטטיסטי לשנת 2023 העוסק במאפייני בני 65 ומעלה בישראל, נמצא כי בשנת 2021, 37.2% מהאשפוזים בבתי החולים היו של חולים בני 65 ומעלה, כאשר פלח אוכלוסיה זאת מהווה רק כ-12.3% מכלל האוכלוסיה, בו בשעה ש-20.4% מהאשפוזים היו של חולים בני 75 ומעלה, המהווים רק כ-5.1% מכלל האוכלוסיה. בנוסף נמצא שהאשפוז במחלקות פנימיות של חולים בני 65 ומעלה הוא השכיח ביותר ומהווה 41.5% מכלל האשפוזים במחלקות אלו [9].

אי לכך, עלינו להתארגן לקראת עלייה צפויה זאת, קודם כל על ידי הקצאת תקציבים על מנת לבנות בתי חולים המתאימים לצורכי אוכלוסיה זאת, לרכוש ציוד מתאים לטיפול בחולים אלה ולהכשיר צוותי רפואה שיטפלו בהם.

בנוסף, עלינו לבנות תכניות הוראה ורטיקליות בכל מקצועות הטיפוליים כולל רפואה, כך שהסטודנטים ייחשפו וירכשו ידע לאורך כל שנות הלימוד שלהם, כבר החל מהשנה הראשונה, על אודות אוכלוסיית החולים בני 65 ומעלה ומתוך כך פחות יחששו מלהתמקצע ולטפל בהם [10].

כמו כן, מלבד התמחות ברפואת ילדים, אזי בכל יתר תחומי ההתמחות ברפואה יש לאפשר למתמחים להשתלם למשך פרקי זמן  במחלקות הגריאטריות על מנת שירכשו ידע וכלים להתמודדות מוצלחת ויוכלו לתת מענה הולם לחלק גדול של החולים שבהם יצטרכו לטפל.

הכותב, פרופ' אליהו מזרחי, הוא מומחה בגריאטריה, פסיכוגריאטריה; הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב

ספרות: 

1. Osawa1 E, Sasaki Y, Hsu HC, & al. Attitudes toward active aging and their association with social determinants and views on older adults in Japan: a cross - sectional study. BMC Geriatrics, 2024. 24:140.
2. Eliyahu Hayim Mizrahi. A Letter to the Editor. (2024). Geriatrism A Novel Concept in the Medical Field. IMAJ. 2024, 26: 333.
3. Golden AG, van Zuilen MH, Michael J, & al.  A Fourth-Year Medical.   School Clerkship That Addressed Negative Attitudes Toward. Geriatric Medicine. JAGS, 2010, 58(4): 746-750.
4. Le Couteur D.G., Bansal A.S., Price D.A. The Attitudes of Medical Students Towards Careers in Geriatric Medicine. Australasian Journal on Ageing. 2008, 16(4):225 – 228.
5. López-Hernández L., Martínez-Arnau F.M., Castellano-Rioja E. & al. Factors Affecting Attitudes towards Older People in Undergraduate Nursing Students. Healthcare, 2021, 9, 1231.
6. Marina Kotsani M, Evrydiki Kravvariti E,  Avgerinou C, & al. The  elevance and Added Value of Geriatric Medicine (GM): Introducing GM to non-geriatricians. J Clin Med. 2021, 10(14): 3018.
7. United Nations Economic Commission for Europe (UNECE). Policy Brief on Ageing, 2009, No. 3.
8. Odden MC, Sims KD, Newman AB. Chapter 2: Demography and Epidemiology: Global Aging. Hazzard's Geriatric Medicine and   Gerontology, 2022, Eighth edition.
9. People aged 65+ in Israel, Statistical Yearbook No. 25, 2023, pp. 136, Myers, JDC, Brookdale.
10. Masud T, Ogliari G, Lunt E, & al. A scoping review of the changing landscape of geriatric medicine in undergraduate medical education: curricula, topics and teaching methods. European Geriatric Medicine,  2022, 13:513–528.