התוצאים של התערבות כלילית מלעורית (PCI, percutaneous coronary intervention) באזורי הסתעפות (bifurcation) בחולים בני 80 ומעלה ובני 90 ומעלה זכו למחקר מוגבל. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Cardiology, חוקרים ביקשו להשוות את המאפיינים והתוצאים של התערבות כלילית מלעורית באזורי הסתעפות במטופלים בני 80 ומעלה ובמטופלים בני פחות מ-80 ברישום רב-מרכזי.
עוד בעניין דומה
מתוך 1,253 מטופלים שעברו 1,262 הליכי התערבות כלילית מלעורית באזורי הסתעפות בין 2014 ל-2024 ב-6 מרכזים, 194 (15%) היו בני 80 ומעלה ובני 90 ומעלה.
תוצאות המחקר הדגימו כי חולים אלו היו בעלי סיכוי גבוה יותר ללקות בפרפור פרוזדורים (30% לעומת 12%, p < 0.001) ואי ספיקת לב (39% לעומת 19%, p < 0.001) בהשוואה לחולים צעירים יותר. היו להם גם נגעים מורכבים יותר באזורי ההסתעפות, כולל הסתיידויות חמורות (38% לעומת 14%, p < 0.001), מעורבות עורק כלילי ראשי שמאלי (left main coronary artery) (30% לעומת 0%, p <0.001), והיצרות עורק יורד קדמי שמאלי (left anterior descending artery) (80% לעומת 70%, p < 0.001).
כמו כן, מטופלים בני 80 ומעלה חוו הצלחה פרוצדורלית נמוכה יותר (87% לעומת 92%, p = 0.026) והיארעות גבוהה יותר של אירועים קרדיווסקולריים חמורים בבית החולים (MACE, major adverse cardiovascular events) (8.3% לעומת 3.4%; p = 0.002) ומוות (3.1% לעומת 1%; p = 0.035). במהלך מעקב חציוני של 903 ימים, למטופלים בני 80 ומעלה היו שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולריים חמורים (47.3% לעומת 28.1%; p < 0.001), תמותה (38.4% לעומת 10.9%; p < 0.001) ושבץ מוחי (6.8% לעומת 2.9%; p = 0.018), בהשוואה לחולים צעירים יותר. בנוסף, אנליזה רב-משתנית הראתה שאירועים קרדיווסקולריים חמורים במהלך המעקב היו קשורים באופן עצמאי לגיל 80 ומעלה (יחס סיכונים 1.46; רווח בר-סמך 95%: 1.05-2.04; p = 0.026).
החוקרים מסכמים כי לחולים בני 80 ומעלה שעברו התערבות כלילית מלעורית באזורי הסתעפות היו שיעורי הצלחה נמוכים יותר מאלו של מטופלים צעירים יותר, עם סיכון גבוה יותר לסיבוכים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
