כמעט 40% מכלל האשפוזים בישראל בשנת 2022 היו של בני 65 ומעלה (38.2%), למרות שהם מהווים רק 12.4% מהאוכלוסיה. יתרה מכך, 20.4% מהאשפוזים היו של בני 75 ומעלה, המהווים רק 5.3% מהאוכלוסיה. כך עולה מנתוני השנתון הסטטיסטי החדש על אוכלוסיית בני 65 ומעלה בישראל שפרסם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
עוד בעניין דומה
הממצאים מצביעים על "הזדקנות בטורבו" של האוכלוסיה הישראלית, עם השלכות משמעותיות על עומס האשפוזים והצורך בהתאמת שירותי הבריאות לאוכלוסיה המבוגרת.
על פי הנתונים, בסוף 2023 חיו בישראל 1.25 מיליון בני 65 ומעלה, המהווים 12.9% מהאוכלוסיה. דור ה"בייבי-בום" (ילידי 1945-1955) יחצה את גיל 75 עד 2030, מה שצפוי להגביר את הביקוש לשירותי בריאות ורווחה.
מקור: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
אחוז בני 65+ בישראל צפוי להמשיך ולגדול עד ל-14% עד 2040. למרות הגידול המשמעותי לאורך השנים - מ-5% בשנת 1960 ל-12.4% ב-2022 - ישראל עדיין נמצאת הרבה מתחת לממוצע שיעור הזקנים באוכלוסיה במדינות ה-OECD. בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת בתחתית הסולם לעומת מדינות כמו יפן (29%), איטליה (23%), ספרד (21%), בריטניה (19%), ארה"ב (18%) ואוסטרליה (17%). טורקיה, עם 9% בלבד, היא המדינה היחידה בתרשים עם שיעור נמוך יותר של זקנים באוכלוסיה. נתונים אלה מצביעים על כך שלמרות תופעת "ההזדקנות בטורבו", ישראל עדיין צעירה יחסית למדינות מפותחות אחרות.
התפלגות האשפוזים של בני 65 ומעלה מראה שאשפוז במחלקה הפנימית הוא השכיח ביותר (41.2% מהאשפוזים). חלקם של בני 65 ומעלה היה גבוה במיוחד בשנת 2022 באשפוזים במחלקות קורונה, כירורגיה כלי דם ופנימית.
מקור: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
תוחלת החיים בישראל חזרה לעלות אחרי שנתיים של ירידה בעקבות הקורונה. בשנת 2022 עמדה תוחלת החיים על 80.7 שנים לגברים ו-84.8 שנים לנשים. עם זאת, קיימים פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה: גברים ערבים חיים 3.8 שנים פחות מגברים יהודים, ונשים ערביות חיות 3.1 שנים פחות מנשים יהודיות.
מקור: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
השוואה בינלאומית מראה כי תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. ישראל מדורגת במקום ה-29 בעולם עם תוחלת חיים ממוצעת של 82 שנים, גבוהה מזו של מדינות מפותחות כמו ארה"ב (77), בריטניה (83) ואף יפן (85). מאז 1975 חלה עלייה משמעותית של 11 שנים בתוחלת החיים בישראל, מממוצע של 70 ל-81 שנים בקרב גברים ומ-74 ל-85 שנים בקרב נשים. כמו במגמה עולמית, גם בישראל תוחלת החיים של נשים (85 שנים) גבוהה מזו של גברים (81 שנים).
נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על שכיחות גבוהה של מוגבלות בקרב בני 65 ומעלה: 22.6% מתקשים בביצוע פעולות הקשורות למשק הבית, ו-25.2% מתקשים בהליכה או בעלייה במדרגות. שיעור המוגבלים עולה דרמטית עם הגיל: 36.3% מבני 75 ומעלה מתקשים בביצוע פעולות ביתיות, לעומת 14.6% בקרב בני 65-74.
מקור: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
בהתייחסות לבדידות, גורם סיכון מוכר לתחלואה ותמותה: 27% מבני 65 ומעלה מרגישים בודדים לפעמים או תמיד, עם עלייה ל-33% בקרב בני 75 ומעלה. נשים מדווחות על בדידות בשיעור גבוה יותר (34%) מגברים (19%).
בתחום בריאות הנפש, אף שבני 65 ומעלה מהווים רק 10% מכלל הביקורים במרפאות פסיכיאטריות אמבולטוריות ו-8.2% מהקבלות לאשפוז פסיכיאטרי, האבחנות השכיחות (74.3% מהקבלות) הן סכיזופרניה, הפרעות דלוזיונליות והפרעות אפקטיביות.
בתחום הסרטן, בשנת 2021 נרשמו 18,925 מקרים חדשים של שאתות ממאירות בקרב בני 65 ומעלה, שיעור של 1,652 מקרים לכל 100,000 נפש. הסרטן הנפוץ בקרב גברים הוא סרטן הערמונית ובקרב נשים סרטן השד.
ד"ר יצחק שנור ונועם דוידוביץ', עורכי השנתון, ציינו כי "המלחמה והחזרה לשגרה מאתגרות את כולם, כולל בני 65 ומעלה. למרות חוסנם הנפשי הידוע, מחקרים עדכניים ממכון ברוקדייל מראים עלייה חדה בתחושת הבדידות שלהם במהלך המלחמה, במיוחד באזורי עימות. יש להתאים את השירותים לאתגרים אלה".
פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס, מנכ"לית מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, הוסיפה כי "שנתון הזיקנה הוא כלי חיוני לקובעי מדיניות ואנשי מקצוע כבר 26 שנים. הוא מאפשר הבנה מעמיקה של המציאות המשתנה ותומך בקבלת החלטות מבוססות נתונים לטובת אוכלוסיית הזקנים והחברה כולה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
