מחלת אלצהיימר (AD) היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה, ושכיחותה באוכלוסיה היא 10-12%. המחלה שכיחה יחסית בעולם כולו, ובכל הקבוצות האתניות. ברוב המקרים המחלה מופיעה בגיל מבוגר, אולם באחוז לא מבוטל היא מתחילה בגיל צעיר יחסית (לפני גיל 65).
עוד בעניין דומה
מבחינה גנטית, קיימות שלוש צורות של המחלה: Autosomal dominant, Familial, Sporadic. הצורה הדומיננטית מהווה 1-5% מהמקרים.במקרים אלו המחלה מופיעה לרב בגיל צעיר יחסית, ולרב בהיסטוריה המשפחתית ניתן לאתר שלושה מקרים לפחות, כאשר שניים מהם קרובים מדרגה ראשונה של השלישי.
הצורה המשפחתית (familial) מהווה 15-25% מהמקרים. במקרים אלו המחלה מופיע ביותר מבן משפחה אחד, ולפחות שניים מהחולים במשפחה הם קרובים מדרגה שלישית לפחות. ייתכן כי חלק מהמקרים שהוגדרו כמשפחתיים הם למעשה דומיננטיים, אך לא אובחנו ככאלה בשל משפחה קטנה או מקרי מוות מוקדמים (טרם פיתוח המחלה).
בצורה הספורדית קיים מקרה בודד, ואלו הם 75% מהמקרים. רובם מתחילים בגיל מאוחר (אם כי 40% מהמקרים של הופעת המחלה בגיל מוקדם הם ספורדיים).
הצורה הדומיננטית של מחלת האלצהיימר קשורה במוטציות בשלושה גנים ידועים (PSEN1, PSEN2, APP, כולם מעורבים במטבוליזם של AB42), וניתן לזהות מוטציה באחד מהם לפחות ב40-80ֿ% מהמקרים. סביר להניח כי קיימים גנים נוספים שטרם זוהו.
חדירותן של המוטציות גבוהה (95-100%) ולכן אם בדיקה גנטית מזהה אחת מהן, כמעט ודאי שהנבדק יפתח מחלת אלצהיימר אם יחיה זמן ארוך מספיק. במקרים הנחשדים כדומיננטיים ניתן לבצע בדיקה גנטית על מנת לאשר את האבחנה, ולעתים גם על מנת לאפשר לבני משפחה אסימפטומטיים להעריך את הסיכון שלהם למחלה (למרות שהתוצאה הינה חסרת השפעה קלינית, שכן לא ניתן כיום למנוע את התפתחות המחלה).
מספר מחקרים העריכו כי נבדקים שנמצאו כנשאים של המוטציה התמודדו עם המידע היטב, וכי הסיבות לביצוע הבדיקה היו לרב דאגה עקב סימפטומים מוקדמים של דמנציה, תכנון כלכלי או משפחתי, והקלה של חרדה סביב מחלתו של בן משפחה.
בניגוד לגנים הללו, זוהה גן נוסף, APOE, שמוטציה בו מעידה על נטיה לפיתוח המחלה. לגן ארבעה אללים (E2,E3,E4), כאשר האלל E4 נמצא קשור בעליה בסיכון לפיתוח אלצהיימר. 50-70% מהחולים במחלה נושאים אלל E4 אחד לפחות, והשכיחות עולה בנוכחות היסטוריה משפחתית של המחלה.
ההערכה היא כי הטרוזיגוטים לאלל זה נמצאים בסיכון גבוה פי 2-3 מאשר באוכלוסיה הכללית לפיתוח המחלה, ואילו עבור הומוזיגוטים הסיכון גבוה פי 2-10. על פי מספר מחקרים נוכחות אלל זה משפיעה על גיל הופעת המחלה.
כיוון שביצוע בדיקה לנוכחות האלל E4 הינו חסר משמעות קלינית (שכן לא ניתן למנוע את התפתחות המחלה), וכיוון שנוכחות האלל מעידה על סיכון מוגבר בלבד והיעדרו אינו מעיד על חסינות מפני המחלה, וכיוון שרגישותה וסגוליותה של הבדיקה נמוכות יחסית, ההמלצה היא להימנע מביצוע בדיקות לנוכחותו. נוסף על כך, קשה לתרגם את תוצאות הבדיקה להערכת סיכון, כיוון שקיימת גם השפעה של המין והשייכות האתנית, וכן הסיכון נמצא שונה במחקרים שונים.
מחקר REVEAL (Risk Evaluation and Education for Alzheimer Disease) שבוצע על מנת להעריך את התועלת ואת הסיכון שבביצוע בדיקה זו, מצא כי תוצאה חיובית של הבדיקה לא גרמה לסיכון (מבחינה פסיכולוגית), וכי צורת ביצוע הבדיקה השפיעה רבות על התמודדות הנבדק עם התוצאות, כלומר ייעוץ גנטי נאות הינו בעל חשיבות רבה. הסיבות השכיחות לביצוע הבדיקה היו רצון במידע, צורך בתחושת שליטה, תכנון מראש של הטיפול והתמודדות רגשית.
נבדקים שנמצאו נשאים של האלל E4 נטו יותר להתנהגות "בריאה" יותר (כגון שימוש בתוספי מזון). למרות שסגנון חיים בריא הינו תוצאה חיובית, קיים חשש שנבדקים אלו יהיו נתונים יותר להשפעות פרסום של תוספי מזון וכדומה.
לאור דרישה הולכת וגוברת לביצוע הבדיקה, ולאור זמינות גבוהה של הבדיקה (ניתן כיום לרכוש ערכות לביצוע עצמי שלה), עודכנו ההנחיות לגבי ביצועה.
ההנחיות שוללות ביצוע של בדיקות גנטיות בילדים. בדיקה טרום לידתית אינה מומלצת כאשר האם מתכוונת להמשיך בהריון גם בנוכחות תוצאה חיובית. מומלץ לבצע את הבדיקה אך ורק בשילוב עם ייעוץ גנטי ע"י מומחה, ולאחר קבלת היסטוריה משפחתית של שלושה דורות לפחות, ולאחר שהובהרו לנבדק מגבלות הבדיקה (היעדר משמעות טיפולית וכדומה), והתקיימה שיחה אודות תוצאות אפשריות ומשמעותן. על פי ההנחיות יש להמליץ על ביצוע הבדיקה רק בחשד למחלה דומיננטית.
לסיכום, ההנחיות החדשות מכירות בכך שלמרות היעדר משמעות טיפולית לתוצאות הבדיקה, רבים יהיו מעוניינים בה, לצורך הערכת סיכון וקבלת החלטות שאינן רפואיות כגון תכנון כלכלי, משפחתי וכדומה. כיוון שזמינות הבדיקה גבוהה, יש להעדיף את ביצוע תחת ייעוץ גנטי מאשר באמצעות רכישה של ערכה באופן עצמאי.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
